יום רביעי, 24 באוגוסט 2016

רשימת שאלות מן הקוראים - ה

  • בספר ישרש יעקב כותב,
"שמעתי מר' פלטיאל, בנו של הגביר המפורסם החסיד ר' נטע טשעסנער מק"ק וואלאדאווע, ור' פלטיאל הוא גיסו של אדמו"ר מסלאנים זצ"ל".
האם ידועים פרטים נוספים על ר' פלטיאל, וכיצד היה גיסו של האדמו"ר מסלאנים?

  • רבי אדוני'הו קראוס, בסוף חלק ג' של ספרו אדני היד החזקה, כותב כי אשת רבי יוסף זאקס מלייפציג, היתה קרובת משפחה של רבי ישראל סלנטר.
האם ידועים פרטים נוספים על משפחה זו, וקשריה לרבי ישראל ליפקין מסלנט?

  • גיסו של רבי אברהם הלל גולדברג, רבו של כפר פינס, [ומלפנים בפתח תקווה, מגיד שיעור בירחי כלה, יליד העיר סקידל פלך גרודנא]. רבי אריה טהורי שהוציא ספר 'הגות והגיגים' כותב בהקדמת ספרו, שאביו - הוא חמיו של רבי אברהם הלל גולדברג הנ"ל - רבי אלעזר פינחס טהורי [טורק] ז"ל יליד בריסק, סיפר לו כי הם מצאצאי המלבי"ם זי"ע.
יש לציין כי רבי אלעזר פינחס היה יתום מאביו מגיל 9, אז עלתה אמו האלמנה מרת רייזל לירושלים.
האם ידועים פרטים נוספים על רבי אלעזר פינחס, והקשר למשפחת המלבי"ם?

יום חמישי, 4 באוגוסט 2016

הגאון רבי משה מרדכי חדש


בירושלים נפטר אתמול הגאון הגדול רבי משה מרדכי חדש ראש ישיבת אור אלחנן.

רבי משה מרדכי, נולד בירושלים בשנת תש"א לאביו המשגיח דישיבת חברון רבי מאיר חדש, ונקרא על שם דודו זקינו הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ראש ישיבת חברון. בבחרותו למד כמובן בישיבת חברון אשר בירושלים. בהגיעו לפרקו נישא לבתו של רבי יהושע דב לפין,  קרוב משפחה רחוק, מצד אשתו.

שנים מספר הרביץ תורה בישיבת כנסת יהודה בירושלים, ומזה קרוב לארבעים שנה, כיהן רבי משה מרדכי כראש ישיבת אור אלחנן, שהוקמה על ידי הרב שמחה וסרמן, לעילוי נשמת אביו הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד.

לפני מספר חודשים חלה במחלה קשה, ואמש, כאמור, הלך לבית עולמו, והובא למנוחות במסע לוויה, שיצא מישיבתו ישיבת אור אלחנן אל עבר הר המנוחות.

הגאון רבי משה מרדכי התעניין רבות ביחוס משפחתו, ובקשרי המשפחה אל גדולי התורה מן הדור הקודם. שמעתי ממנו, כי הגאון רבי איסר זלמן מלצר, חישב בפניו את מספר הפעמים בו הם קשורים בקשרי משפחה, אך לא את כל הקשרים זכר רבי משה מרדכי. בפרט שמח לשמוע את הפרטים על התגלית אודות רבי לייב קרצ'מר ומשפחתו, שפרסמו כאן בעבר, במאמר שפרסמנו על אילן יוחסין של בעל הפתחי תשובה מצד אמו. רבי משה מרדכי היה צאצא של רבי לייב קרצ'מר מצד אמו, ואף חותנתו של רבי משה מרדכי, אף היא מצאצאיו של רבי לייב.

וזה סדר יחוסו של רבי משה מרדכי,

אביו הגאון הצדיק רבי מאיר חדש, משגיח דישיבת חברון, תלמיד בישיבת סלבודקה מגיל בר מצווה, בשנת תרע"א. היה תלמידו המובהק של הסבא, רבי נתן צבי פינקל, בשנת תרפ"ו נמנה על קבוצת הבחורים שעלו לארץ ישראל, ויסדו את הישיבה בחברון. בהיותו פחות מבן ארבעים שנה, בשנת תרצ"ו, נתמנה לכהן כמשגיח בישיבה, אחרי פטירת המשגיח רבי לייב חסמן.

יום שישי, 22 ביולי 2016

הגאון רבי יצחק הלוי הורביץ מהמבורג - אבי משפחת פרידפרטיג?

רבי יצחק מהמבורג נולד בשנת תע"ה בבוליחוב, בהמשך למד בברודי, בקלויז המפורסם שנבנה באותם ימים, והיה, יחד עם רבי יחזקאל סג"ל לנדא בעל ה"נודע ביהודה", לאחד משני האריות שבחבורה. חריפותו היתה לשם ולתהילה. בהמשך כיהן כרב בגלוגא ולבסוף בשלושת קהילות אה"ו החשובות, ועל שם אחת מהן, המבורג, נקבע שמו לדורות. קשה למצוא בדורות הבאים רב בגליציה שלא היה צאצא שלו או של אחת המשפחות שבאו עמו בקשרי שידוכין. תולדותיו מפורטים בכשרון רב ובהרחבה בתחילת ספר "מטעמי יצחק" שנערך על ידי ר' דוד אברהם מנדלבוים. את נשמתו השיב לבוראה בו' באייר תקכ"ז, והוא בן נ"ה שנים בלבד, אחרי שהתמוטט במהלך הספד שנשא על סילוקם של שני צדיקים.
[העמוד האחרון מתוך כתב הרבנות שנשלח לרבי יצחק מקהילות אה"ו, מתוך "מטעמי יצחק"]


במהלך מיזוג המסורות השונות שנמסרו אודות צאצאי רבי ישראל פרידפרטיג מקאלוש, שעלה לארץ ישראל בשנת תר"ה בפקודת הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן, הבחין ר' שלמה יוסף אוביץ שליט"א שדודו זקנו ר' יצחק גערטנער קיבל מסורות רבות שאין להן תיעוד אחר, בהן: רבי ישראל מקאלוש היה בנו של רבי יצחק שהיה צאצא בן-אחר-בן של רבי איציקל מהמבורג; וכן שהוא לרבי שאול מאמשטרדם, ה"בנין אריאל". ר' יצחק לא הצטמצם למסירת המידע, אלא הוסיף ורקח מרקחות שלמרבה הצער אינן עומדות במבחן הביקורת. הוא זיהה בין משפחה זו למשפחת אדמו"רי פרמישלאן, ויצר קשר ל"בנין אריאל" דרך רבני סטניסלאב. אך ניתן להשתמש במקורותיו בזהירות, כידיעות מבודדות: ר' ישראל מקאלוש היה צאצא לרבי יצחק מהמבורג ולר' שאול מאמשטרדם.

יום רביעי, 20 ביולי 2016

לתולדות משפחת בלוי הירושלמית


לתולדות משפחת בלוי הירושלמית

מאמר שני בסדרה

דור ראשון

א.      רבי עמרם בלוי (הראשון) מירושלים.  נולד בסערדאהעל שבהונגריה בשנת תק"צ לערך, לאביו רבי יהודה ולאמו מרת רבקה, נקרא על שם דודו רבי עמרם חסידא, תלמיד הכתב סופר, בשנת תרט"ז נשא בשטארקאוו את אשתו (בזוו"ר) מרת עלקא בת רבי ברוך פלייסיג, ממנה נולדו לו בניו רבי יצחק שלמה, רבי ברוך יהודה, ורבי ישראל חיים, בשנת תרכ"ט עלה לירושלים, עם שני בניו (השלישי כפה"נ עדיין לא נולד אז) עם אחיו, רבי מיכאל צבי, ואמו הישישה מרת רבקה, אשתו מרת עלקא נפטרה בכ"ח בתשרי תרנ"ח, אז נשא בשנית את מרת צפורה שפרה לבית שמרווצר, והיא ילדה לו את בנו הצעיר, רבי יהושע שמעון, רבי עמרם נפטר בח' באדר א' תר"ס, ואשתו מזוו"ש בשנת תרפ"ו.

דור שני

ב.      רבי יצחק שלמה בלוי, נולד בהונגריה בל' ניסן תרי"ז לאביו רבי עמרם (אות א') בשנת תרכ"ט עלה לא"י עם אביו, אחיו, דודו, וסבתו הישישה, בשנת תרל"ה נשא לאשה את בת דודתו מרת בלימלה בת רבי מיכאל צבי בלוי, היא ילדה לו ששה בנים ובנות ומהם התקיימה בחיים רק בתם דבורה רבקה, אשתו זו נפטרה בב' במרחשוון תרמ"ד בגיל 24, לאחר פטירתה נשא לאשה את מרת שיינדל בת הגאון רבי ישעיה (בן רבי אורי, שהיה חתן בעל ה"קרן אורה") אורנשטיין, מאשתו זו נולדו לו חמישה בנים ובת, הבנים רבי משה אורי, רבי עמרם, רבי צבי, ורבי אברהם, מלבדם היה בן נוסף, יהושע לייב, שנפטר בילדותו, הבת היא מרת זיסל אשת רבי יעקב לייב ברגמן, רבי יצחק שלמה התקרב לרבינו המהרי"ל דיסקין מעת עלותו ארצה, ואף הרביץ תורה בישיבתו "אוהל משה", מלבד זאת היה מנהל בית היתומים "דיסקין" הוציא לאור את ספרו "מלוא העומר" על מסכת חלה, וכן חיבורים נוספים בהם הספד על אביו רבי עמרם, רבי יצחק שלמה האריך ימים ונפטר כבן 86 בט"ז אדר ב' תש"ג, אשתו מרת שיינדל האריכה ימים אחריו ונפטרה בת 91 בי"ט בתשרי תשי"ח.

ג.       רבי ברוך יהודה בלוי, בן רבי עמרם (אות א') נולד בשנת תרכ"ז, ועלה לירושלים עם משפחתו בשנת תרכ"ט. נשא את מרת חוה לאה בת רבי יונה זאב מנדלזון, בניו: ר' עמרם, ר' בן ציון, ר' פנחס. בנותיו: מרת חיה באבל אשת ר' מנחם מנדל פררו, מרת בלומה אשת ר' יחזקאל פניגשטיין, מרת רבקה, ומרת עלקא שיין אזולאי, ר' ברוך יהודה נפטר בכ"ב אלול תשכ"ב.

ד.      רבי ישראל חיים בלוי (בן רבי עמרם ומרת עלקא, אות א'), נולד כפי הנראה לאחר שנת תרכ"ט, ונפטר בצעירותו בי' באב תרס"ו.