יום שישי, 27 בפברואר 2009

עץ המשפחה של ר' מנחם נחום רבינוביץ מחיפה בעהמ"ח מחשבת נחום

האדמו"ר ר' מנחם נחום רבינוביץ, אב"ד חיפה, ומלפנים ראש ישיבת קוידינוב בברנוביץ.
בהיותו בחוץ לארץ סירב לכתר האדמורות, ולכסא הרבנות, אך בהיותו בארץ, נתעלה וישב על כס הדיינות.

נולד בכ"ז אדר תרמ"ז לאביו ר' פנחס רבינוביץ מקנטקוזבה, ולאמו שיינה פערל . אילן היוחסין שלו משתרג ועולה לרבים רבים מראשוני החסידות, הן מצד אביו הן מצד אמו, והן מצד חותנו, כדלהלן.
בית אביו, שהיה רב העיר, ואדמו"ר, היווה את החממה המתאימה לגידול תורני שכמותו, עוד בעודו צעיר עמד בקשרי שו"ת עם רבני דורו, וביניהם, בעל 'דברי מלכיאל' שהשיב לו בכבוד.

בשנת תרס"ז נשא לאשה את רעייתו מרת הדסה אסתר, היא היתה בתו של האדמו"ר ר' יוסף פרלוב מקוידינוב. הדסה אסתר נפטרה י"ז סיון תשל"ה, ונטמנה בהר הזיתים.

לאחר נישואיו הטיל עליו חותנו לעמוד בראשות ישיבת 'תומכי צדק' של חסידי קוידינוב בעיר ברנוביץ, תחת הנהלת חותנו. בראשות הישיבה עמד שבע שנים, עד ימי המלחמה העולמית הא', אז ברחה כל הישיבה למינסק, מפאת הקרבות. ור' נחום אף הוא הגיע למינסק. באותה עת, נפטר חותנו ר' יוסף, וחסידיו ותלמידיו ביקשו מר' נחום כי יאות ליטול על עצמו את עטרת האדמורות, ולהמשיך את שושלת קוידינוב, אך הוא סירב. בדעתו היה לשוב אל בית אביו.

באותם ימי מלחמה בעיר מינסק, פגש ר' נחום ברבנים גדולי תורה רבים, שאף הם עזבו את עירם מחמת המלחמה, ר' נחום נסמך להוראה מכמה מהרבנים, ובראשם, הסמיכה מר' חיים מבריסק, הסמיכה שנכתבה על ידי בנו הגרי"ז, כוללת בתוכה שבחים רבים אודות ר' נחום, ומתארת אותו 'מגזע היחס'. הסמיכה נתנה בט"ו בשבט תרע"ו.

ממינסק, שם פעמיו אל בית אביו שקבע את מושבו לאחר המלחמה בעיר וואזניסענסק בדרום אוקראינה. שש שנים שהה שם בצל אביו, והיה יד ימינו בהנהגת העיר. לכשנפטר אביו, באייר תרפ"ב, נתמנה מיד לממלא מקומו, כרב העיר. אך גם עתה, התחמק ר' נחום, ובראש השנה של שנת תרפ"ג, שלח להודיע בכל בתי הכנסת כי התפטר מהרבנות, אך דאג להביא רב אחר במקומו.

כעבור כמה שנים, כשהקומניזם הצר את צעדי היהודים בוזניסנסק, עבר לאודסה ושהה שם כמה שניםבדרכו לארץ ישראל. בשנת תרצ"ד, עלה על אניה שהפליגה לארץ הקודש.

משמים נחתה האניה בנמל חיפה ביום שישי ר"ח אדר, ומכיוון שלא היה סיפק בידו ליסוע אל מחוץ לעיר, לכיוון ירושלים או עיר אחרת, נאלצו לשבות בחיפה, והיכירוהו תושבי העיר, ולמחרת השבת, ביום ראשון, הציעו לו את משרת הרבנות בהדר הכרמל. לימים, נתמנה גם לדיין, כשהוקם בית הדין בעיר, ונתמחה במיוחד בנושאי 'אבן העזר', כיהן כאב"ד עד לפטירתו, ביום כ"ג אדר ב' תשי"ט.

ספרו מחשבת נחום, 'אוסף מאמרי אגדה וחסידות כסדר הפרשיות והמועדים ושרידי חידושי ש"ס ופוסקים', בשילוב מאמרי קודש מחותנו הרה"ק מקודינוב. בהוצאת מכון שפתי צדיקים שעל ידי מרכז תורני אוהב ישראל. ירושלים תשמ"ח, ובהוצאה שניה תשס"ד.

צאצאיו:
  • ר' פנחס יוסף רבינוביץ, נפטר ח' אדר ב' תשס"ג. היה חתנו של הרב משה אריה לייב שפירא, ראש ישיבת תורת אמת בירושלים.
  • ר' נח יצחק יואל רבינוביץ, נפטר י"ט כסלו תשנ"ח.
  • מרת חנה (נפטרה כ"ז אייר תשס"ב) אשת ר' אריה לייה פרלשטיין נפטר י"א אב תשד"מ.
  • מרת חיה שפרה אשת ר' גד הכהן רובינשטיין. [נכדתם, רחל שבו נהרגה על קידוש ה', עם שלשה מילדיה בישוב איתמר, בי' תמוז תשס"ב].
  • מרת שרה טריינה (נפטרה ד' שבט תשל"ב) אשת ש"ב ר' יצחק מאיר העשל ממעזיבוז' נפטר י"ט אב תשמ"ה ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
  • היו עוד שלשה ילדים שנפטרו צעירים.

יחוסו
מצד אביו
אביו, ר' פחנס רבינוביץ מקנטקוזבה בעהמ"ח עבודת יצחק עה"ת בכת"י (תרכ"א - כ"ו אייר תרפ"ב), ב"ר יצחק יואל רבינוביץ מקנטקוזבה (ת"ר - כ"ד תמוז תרמ"ה), ב"ר גדליה אהרן מסוקלובקה בעהמ"ח חן אהרן ( - ט"ו שבט תרל"ח), ב"ר יצחק יואל מליניץ ( - כ"ה חשוון תקפ"ח), בן הרה"ק ר' גדליה מליניץ בעהמ"ח תשואות חן ( - ה' חנוכה תקס"ה), ב"ר יצחק מו"צ בפולנאה.

ר' פנחס רבינוביץ מקנטקוזבה, נשא לאשה את שיינא פעריל (נפטרה ו' טבת תש"ג) בת ר' מרדכי דובער שניאורסון מטאמשפול (נפטר ט"ז ניסן תר"פ, אשתו נכדת ר' לוי יצחק מברדיטשוב), בן ר' מנחם נחום שניאורסון מניעז'ין (אשתו נכדת טשרנוביל ור' אהרן מקרלין), בן הרה"ק ר' דובער שניאורסון האדמור האמצעי מליובאויטש (נפטר ט' כסלו תקפ"ח) בנו של בעל התניא.

ר' יצחק יואל רבינוביץ מקנטזקובה, נשא לאשה את חיה שרה (נולדה בשמחת תורה תקצ"ט, נפטרה ט"ו בשבט תרס"ו) בת
ר' משולם זוסיא העשל מזינקוב (נפטר ג' אלול תרכ"ד) ב"ר יצחק מאיר מזינקוב (נפטר א' אדר תרט"ו) בנו של האוהב ישראל מאפטא.

ר' גדליה אהרן מסוקולובקה, נשא לאשה את מרת ביילא בת ר' שמואל אברהם אבא שפירא מסלאוויטא ( - ה' אדר תרכ"ד), ב"ר משה שפירא מסלאוויטא (נפטר ט' כסלו ת"ר, ואשתו היתה אחות של ר' גדליה מליניץ הנ"ל), בנו של הרה"ק ר' פנחס מקוריץ.

ר' יצחק יואל מליניץ חתן ר' יעקב מלברטוב.

מצד חותנו
ר' יוסף פרלוב מקוידינוב השתייך לשושלת אדמורי קוידינוב שיחוסה משתרג ועולה עד ר' מרדכי מלעכאוויטש ואדמורי בית קרלין, ר' אשר מסטולין ור' שלמה מקרלין. מדברי תורתו של ר' יוסף הובאו בספר מחשבת נחום הנ"ל. ר' יוסף נולד בשנת תרי"ד, ועמד בראשות הישיבה הגדולה בקוידינוב, הוא נפטר בכ"ו כסלו תרע"ו.

ר' יוסף היה בנו של האדמו"ר
ר' אהרן פרלוב מקוידינוב (תקצ"ט - כ"ו אלול תרנ"ז, דברי תורתו בספר זכר צדיק), בן ר' ברוך מרדכי פרלוב מקוידינוב (תקע"ח - בדר"ה תרל"א), ב"ר שלמה חיים פרלוב מקוידינוב (תקנ"ז - י"ז אב תרכ"ב), ב"ר אהרן מלעכאוויטש (נפטר ג' שבט תקס"ו), בנו של הרה"ק ר' מרדכי מלעכוויטש (תק"ב - י"ג שבט תק"ע).

ר' יוסף פרלוב, היה חתן דודו זקינו,
ר' נח פרלוב מהורודישץ (היה אדמו"ר משנת תרכ"ב עוד בחיי אביו, בעיר הורודישץ הסמוכה לנובהרדוק, נפטר עשרה בטבת תרס"ד), בנו של ר' שלמה חיים פרלוב הנ"ל מקוידינוב, וחתן ר' מרדכי מאוסטילא, נכד הרה"ק ר' מרדכי מנעסכיז.

ר' אהרן פרלוב מקוידינוב, היה חתן דודו ר' דב משה פרלוב בנו של ר' שלמה חיים פרלוב הנ"ל מקוידינוב.

ר' ברוך מרדכי פרלוב, היה חתן ר' שלום מאוזדא.

ר' שלמה חיים פרלוב, היה חתן ר' דב משה חתנו של הרה"ק ר' שלמה מקארלין.

ר' אהרן מלעכאוויטש היה חתן הרה"ק ר' אשר פרלוב מסטולין.

יום שלישי, 24 בפברואר 2009

ר' יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק (תקנ"ז - תרט"ו)


ר' יעקב מאיר פאדווא אב"ד בריסק נולד בשנת תקנ"ז בעיר בריסק, לאביו הרב ה"ג המפורסם ר' חיים פאדווא ולאמו מרת מירקא.
גדל ונתחנך על מורשת סבו ר' אהרן פאדווא שהיה אב"ד בעיר. ולמד אצל שאר בשרו ר' אריה לייב קצנלבוגן רב העיר.
אשתו היא מרת עכסא בת הגביר המפורסם ר' שאול לעווין מקרלין.
לאחר נישואיו עבר לגור אצל מקום חותנו בקרלין, ומשם הדפיס בתקצ"ו את ספרו הראשון. לאחר פטירתו של ש"ב ר' אריה לייב קצנלבוגן הרב בבריסק, חיפשו בני העיר ממלא מקום מתאים, שהוא גם מצאצאי השר שאול וואהל [כמסורת העיר בריסק], ושמו עיניהם על בן עירם ר' יעקב מאיר. בשנת ת"ר נתמנה לאב"ד בריסק, תפקיד בו כיהן עד ליום פטירתו.
בתפקידו כרב, נתגלה כוחו בשנת תר"ז, כשפרצה שריפה גדולה בעיר, ושנים עשר יהודים נהרגו, ר' יעקב מאיר נחלץ בכל עוז, עד להתרת העגונות. בשנות הרעב התיר לאכול קטניות בפסח. הסכים גם להכשר אתרוגי קורפו. אך לעומת זאת כשלא רצה להכשיר חביות סוכר לפסח, למרות ההפסד הגדול, נתברר אחר כך שהיה שם חמץ. ייסד בעיר גם ת"ת מפואר שהיה תפארתה של בריסק שנים רבות.
יחזקאל קוטיק בזכרונותיו מספר כי ר' יעקב מאיר, היה מעורב בפרשת הדיבוק הנודע מנובהרדוק בשנת תר"ח.
חיבר ספרים רבים; ספר 'מקור מים חיים' (סדליקאב תקצ"ו), ספר 'כתונת פסים' (קניגסברג ת"ר), ספר 'תשובות מהרי"ם' (נדפס תרי"ד, ובו התכתבויות בהלכה עם גדולי דורו), ספר 'עין המים', ספר 'נחלי מים' (ורשא תרמ"ג). ספר 'נטפי מים' פירוש על הגדה של פסח. 'חצי יונתן' על רבנו יהונתן שעל הרי"ף.
מתלמידיו המפורסמים, ר' ירוחם יהודה לייב פרלמן - הגדול ממינסק, שנולד בעיר בריסק. ר' איסר יהודה מאלין שהיה דיין בבריסק. ר' יעקב מרדכי הירשנזון שעלה לארץ ישראל, הקים ישיבה בצפת וחיבר ספרים רבים.
ר' יעקב מאיר פאדווא נפטר בבריסק בכ"א כסלו תרט"ו. הספד עליו נדפס בספר 'בכי מסתרים', ורשא תרכ"א, מאת ש"ב ר' דוב בער במו' יעקב קעסטין.
לאחר פטירתו לא נמצא מחליף ראוי [בני העיר רצו להביא את בעל השואל ומשיב, ולא הסתייע הדבר], ובפרש שיהא גם מצאצאי השר שאול וואהל. ואכן, ר' יעקב מאיר היה הרב האחרון שכיהן בבריסק מצאצאיו של השר שאול. ורק לאחר עשר שנים, בשנת תרכ"ה, נמצא רב מתאים לעיר בריסק, הלא הוא, ר' צבי הירש אורנשטיין מלבוב.

נוסח מצבתו של הרב ר' יעקב מאיר, מתוך הספר עיר תהילה
ציון לנפש
היום נפלה עטרת ראשנו
הוד בית ישראל ותפארתנו
גדע ה' קרננו
ראש חמדת כלולותנו
אוי לנו אמרה עירנו
אבדה כלי חמדתנו
וגם מר יזעקו חכמי מדינתנו
רבינו לקח אלהים ואיננו
ננעל מגן גבורנו
בתורתו האיר עינינו
היה מקור חיים בקרבנו
משיב תשובות על שאלותנו
חכם חרשים היה בינינו
ולבוש כתונת פסים לחכמנו
סע למנוחות שאננו
עלה בקדש לשמי מעונו
ידובבו בקבר שפתי הגיוניו
קרות חידושיו בבית תלמודנו
דאבה ואנחה עזב בלבבנו
נוטל כבוד מבית חיינו
מי יגדור לנו פרצותנו
מי יחוש בטובת עמנו
רחמיו וחסדיו על נדכאינו
אמץ וחזק שברון מחנינו
נשיא אלהים היה בתוכנו
ימליץ גם עתה טוב בעדנו
אור החיים מאיר לעינינו
רחמים יעורר לשרידנו
ה"ה הגאון האמיתי החסיד מופה"ד המפורסם מו"ה יעקב מאיר נ"ע בהרב המפורסם מו"ה חיים פדוא אב"ד ור"מ דפה בריסק נפטר ונקבר יום ג' כ"א כסלו תרט"ו לפ"ק תנצב'ה

צאצאיו
א. ר' אהרן משה פאדווא מקרלין, בעהמ"ח ביאור הרא"ם על המדרשים ועוד, חתן ר' חיים נחמן פרנס מוילנא. נפטר תרמ"ג.
ב. ר' זאב וואלף פאדווא.
ג. ר' שמשון פאדווא.
ד. ר' צבי הירש פאדווא, חתן ר' יוסף פרנקל תאומים, בנו של הברוך טעם.
ה. קריינדל אשת ר' ליב ראטענבערג.
ו. חיה רחל אשת ר' שמחה נחום גינצבורג.
ז. אסתר אשת ר' משה הכהן זעליקין מסמאלענסק.
ח. מאשע אשת ר' משה כהן.
ט. וויטע אשת ר' ארי' לייב פינס.

יחוסו
משפחת אביו
ר' חיים פאדווא מבריסק נפטר כ"ב אדר תקצ"ז. בן הרב ר' אהרן פאדווא אב"ד בריסק בעל מחבר ספר 'מנחת אהרן', נפטר כ"ג חשוון תקל"ח. בנו של ר' מאיר קצנלבוגן ב"ר חיים קצלנבוגן הנקרא ר' חיים ר' שעי'ס, בנו של הג"ר סעדיה ישעיהו קצנלבוגן אב"ד לעסלא ומעזריטש. ב"ר שאול קצנלבוגן אב"ד בראדי חעלמא ופינטשוב. ב"ר משה קצנלבוגן אב"ד חעלמא. בנו של ר' מאיר שאול'ש קצנלבוגן אב"ד בריסק, בנו של השר שאול וואהל. ומעב"ק.
אשתו של ר' חיים פאדווא, מרת מירקא היתה בתו של ר' יהושע מירקעס, בנו של ר' יהודה לייב מירקעס, ב"ר שלמה זלמן מייזליש אב"ד מוהליב, ב"ר שמחה בונים מייזליש, ב"ר יהודה לייב מייזליש מקראקא, בנו של ר' שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א. ומעב"ק.
אשת ר' אהרן פאדווא, מרת שיינא בת ר' יעקב הלוי אב"ד ברעזי ואב"ד באדקי ב"ר אברהם סג"ל אב"ד לויצק ממשפחת הט"ז.
ר' סעדיה ישעיהו קצנלבוגן הנ"ל, היה אב"ד לעסלא ומעזריטש בפולין ואונגריש בראד. ובאחרונה היה רב בהעלישוי, שם נפטר ונקבר בשנת תפ"ו. אשתו מרת איידל היתה בתו של ר' נפתלי כץ בעל סמיכת חכמים. ומעב"ק.
אשת ר' יהושע מירקעס, בת ר' שלום רוקח אב"ד טיקטין, בן הרב הגדול ר' אלעזר רוקח אב"ד בראדי ואמסטרדם, ב"ר שמואל שמעלקא מרגליות אב"ד עלקוש, חתנו של ר' משה ראב"ד קראקא בנו של המגיני שלמה. ומעב"ק.
ר' יעקב אב"ד ברעזי חתן הגאון המקובל ר' משה אב"ד ברעזי ב"ר ברוך מק"ק ארלא ב"ר יוסף זללה"ה בן הרב הגאון הגדול מוהר"ר יששכר אב"ד ארלא בעל המחבר ספר מבוא שערים על ש"ס חתנו של הגאון המפורסם ר' משה מענדילש אב"ד פוזנא.
ר' שלום רוקח מטיקטין היה חתן שאר בשרו הג"ר משה יהושע הלוי הורוביץ אב"ד הוראדני בן ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוביץ אב"ד טורנא. ומעב"ק.

משפחת חותנו
הגביר ר' שאול הלוי לעווין מקארלין, ב"ר משה הלוי אב"ד הלוסק, ב"ר פנחס הלוי שמערינער.
ר' שאול לעווין, אשתו מירקא בת ר' בנימין וואלף גינצבורג מוילנא ב"ר אשר גינצבורג מוילנא הנקרא ר' אשר אבא קלאצעס, ב"ר קלונימוס קלמן מפינסק, ב"ר יצחק אייזיק גינצבורג, ב"ר אשר גינצבורג בווילנא, הנקרא ר' אשר ר' קלמנעס.
אשת ר' משה הלוי אב"ד הלוסק, מרת אדיל בת ר' שמחה אב"ד סלאנים, ב"ר (יצחק) יהושע העשל אב"ד ברעסלא ווילנא, ב"ר שאול אב"ד קראקא קיידאן ואפטא, בן הר"ר העשל. ומעב"ק.
ר' בנימין וואלף גינצבורג הנ"ל, אשתו שפרינצה בת ר' שלמה זלמן מירקש בעל מחבר שולחן שלמה ב"ר יהודה לייב מירקש הנ"ל. ר' שלמה זלמן נפטר בק"ק קעניגסבערג כ"ה כסלו תקל"ה, נוסח צוואתו נדפס בספר 'אשר יצווה' גאוני אשכנז, ירושלים תשס"ד.
ר' שלמה זלמן מירקעש היה חתנו של ר' חיים הכהן אב"ד סעמרגאן והגליל, ב"ר אריה לייב, ב"ר קלונימוס קלמן אב"ד נעמירוב.

יום רביעי, 18 בפברואר 2009

תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון


תולדות הרבנים הכוהנים לבית גוריון

ראש וראשון למשפחה זו הינו ר' מאיר שלום הכהן גוריון, בן ר' שמריהו.

מקור שם המשפחה 'גוריון' הינו על שם נקדימון בן גוריון, היתה לראשי המשפחה מגילת יוחסין שהגיעה עד לנקדימון בן גוריון והיא אבדה בעת שפרצה אצלם שריפה.

הידיעות שיש בידינו אודות ר' מאיר שלום גוריון הם לא רבות, ומתחילות בימי עלומיו, היה מבחירי תלמידיו של ר' חיים מוואלוז'ין, ושימש אותו ארבע עשרה שנה, ידוע שזמן מה אחר נישואיו ישב בקארעליץ מקום מגורי חותנו, לאחר מכן נתמנה על פיו של ר' חיים להיות ר"מ בקלויז של היסו"ד בוילנא, והיה שם הראש ישיבה השני תחת הנהגת ר' חיים עפשטיין הנקרא ר' חיים גיטקע טויבעס. בתולדות חכמי ירושלים מסופר שהתלמידים לא העריכוהו מספיק, ור' חיים מוולוז'ין שהה עימו בישיבתו במשך כחודשיים תמימים על מנת לעודדו. בהמשך כיהן פאר כאב"ד בערים איויה ומאלאט וכן גם בקארעליץ. בסוף ימיו נסע לירושלים, עם ידידו ר' יוסף זונדל מסלנט, [עליו כתבנו כמה מאמרים לתולדותיו, יחוסו, וצאצאיו] ושם נפטר ט"ז סיוון תקצ"ט, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. ונספד על ידי רבינו משה סופר מפרשבורג בעל החתם סופר. זו' של ר' מאיר שלום מרת יאכנה בתו של ר' שאול בר' יוסף מקארעליץ, התפרנסה בימי שבתה בירושלים מעשיית יין. נפטרה בשנת תר"י לערך. וכתבו עליה גאוני ירושלים 'וי לארעא קדישא דאבדה קברניטא שלה'. בהקדמה לספר תשובות-לשואל הנ"ל מספר רמ"מ זלמנוביץ, שר' מאיר שלום היה נקרא גוריון ואחר כך במשך הזמן נתחלק השם הנוסף (פאמילע=נאמען) לשלשה שמות מיוחדים, שנתחלקו בין בניו: קארעליץ על שם ישיבת הגאון ר' מאיר שלום בעיר קארעליץ שהיה חתן שמה. מאירוב – מיאיירוב על שם האבא ר' מאיר, ובשם גוריון החזיק בנו הגאון ר' משה יואל.

צאצאי ר' מאיר שלום:

  • בנו בכורו של ר' מאיר שלום, ר' אהרן שאול זעליג הכהן, מלפנים נקרא גם הוא גוריון כאביו אך שינה את שם משפחתו למאירוב, על שם אביו. ר' אהרן שאול זעליג נולד בשנת תקע"ג, עוד מילדותו ניכר בכשרונותיו הגדולים, וראו מראש כי הוא יהיה לאור גדול, כבר מהיותו בן ארבע שנים, החל ללמוד גמרא, ובהיותו אך כבן י"ח שנים כבר נתמנה לראש ישיבה רבתי במינסק על מקום חותנו ר' אברהם דווארצער, בכהונה זו שימש שנים רבות כי סרב לקבל עליו רבנות, עד אשר תכף עליו הכורח ובהיותו בן ארבעים שנה, בשנת תרי"ג נלקח לרבנות העיר בריינסק, ובשנת תרכ"א נתבקש לרבנות פרוזשאני פרוזינא [על שמה נתפרסם כר' שאול פרוזינער - פרוזאנער]. בשנת תרכ"ח תקע מושבו בעיר הגדולה דינאבורג, היא דווינסק, עם פטירתו של הרב הקודם, הרב הגאון ר' יהודה לייב זלקינד [הידוע בשמו ר' לייב בטלן בעהמ"ח שו"ת זכר יהודה], ונתמנה על מקומו להיות לאב"ד. במשך שבתו על כס הרבנות הגדיל לעשות תקנות נחוצות ומועילות, ונודע בסגולותיו היקרות ובמידותיו התרומות ובפזרנותו לצדקה. בהקדמה לספרו תשובות לשואל, מסופר כי היה כמעיין המתגבר וכנחל נובע בחידושי תורה וסברא ישרה כאחד מגאוני הראשונים, ומה שנדפס בספר תשובות-לשואל, זה רק שארית הפליטה מרוב חידושיו. ואכן כעבור כעשרים וחמש שנה, נדפס בירושלים בהוצאת מוסד הרב קוק ספרו מגן שאול חידושים וביאורים בש"ס, מתוך כתבים שנשארו ממנו בידי נכדו ד"ר יהודה כהן מאירוב מאיר-רב. ר' שאול זעליג נפטר בחודש שבט בשנת תרל"ט, לאחר פטירתו נדפס בוילנא הספר מגן שאול והוא 'הספד ואבל כבד על הרב הגאון המפורסם מוהר"א שאול זעליג הכהן זצוק"ל האבד"ק דענאבארג' מאת ר' אברהם צדוק בוגין ר"מ ומ"מ דק"ק דרויא. צאצאיו: א. ר' משה יהודה הכהן, נשא לאשה את בת דודו מרת הדס, ונפטר צעיר. ב. ר' שמריהו מאירוב, זו' מרת בלומה בת ר' יהודה לייב אייזנשטיין ממזריץ, עלו לארץ ישראל בשנת תרע"ד, ובכ"ו אב, נפטרה מרת בלומה הנ"ל והובאה לקבורה בבית הקברות הישן בתל אביב, בנם הוא ד"ר יהודה מאירוב שהוציא את הספר של סבו, נולד תרל"ה, עלה עם הוריו לארץ והיה עסקן ציבורי בקופת הגמ"ח בחולון, נפטר ז' טבת תשכ"ג, ובתם היא שרה אוזורקובסקי - עזריהו. ג. מרת בילה אשת ר' ישראל מלצר. ד. מרת פאיע רבקה אשת ר' משה הכהן קארעליץ בן דודה, ראה להלן.

  • בנו השני של ר' מאיר שלום, ר' יהודה לייב הכהן קארעליץ אב"ד מיכאלישאק, ר' יהודה לייב קרליץ וזו' מיכלא אסתר בת ר' ברוך הורוביץ אב"ד שווינציאן, נפטרה י"ג תשרי תרמ"ג. ר' יהודה לייב היה עילוי מצויין במינו, נולד בשנת תקס"א בעיר קארעליץ לאחר נישואיו שקד על התורה בניישטאדט במשך שלש שנים, האף שלא קיבל תמיכה מחותנו. עוד בעודנו רך בשנים כבן י"ט היה מלא וגדוש במקצועות של ש"ס ופוסקים, וקבל סמיכה מאת הגאון המופלא ר' אבלי פאסוואלער הראב"ד דוילנא, ועל פיו נתמנה אז להיות אלוף לראש עדת מיכאלישאק ושמה ישב על כס הרבנות שישים וארבע שנים רצופות, ובכל משך הזמן הכביר הזה מאן לקבל שכירות, והיה מתפרנס מעסקו הקטן שניהלה אשתו מרת מיכלא אסתר. הוא נפטר בשיבה טובה בן פ"ד שנים, ח' כסלו תרמ"ה.

צאצאיו של ר' יהודה לייב: א. ר' משה הכהן קרליץ, חתן דודו ר' שאול זעליג, בתחילה נתמנה לרב במגרש חדש [נייע פלעצער] על יד דווינסק, והשקיע כל כוחותיו ליסד שמה ת"ת וגם ישיבה רבתי שיצאו ממנה כמה גדולי תורה, וכשחותנו ר' שאול זעליג היה חלוש וחולה גדול, נטל עליו לנהל את משרת הרבנות בדווינסק ונתנה שם לרב וראש דיינא עד סוף ימי חייו, נפטר בשנת תרנ"ח בעיר דווינסק, בסוף ספר תשובות לשואל מחותנו נדפסו ממנו גרגירים אחדים ח"ת. בנו האחד של ר' משה הלא הוא ר' ברוך הכהן קרליץ היה חתנו של הגאון ר' חיים ברלין שהיה גאב"ד מוסקבה ובסוף ימיו בירושלים. [בסוף ספר תשובות לשואל נדפס קונטרס זעיר דברי חיים ובו מדברי תורתו של ר' חיים ברלין שכידוע רוב כתביו נאבדו בספינה על הים בנסעו לארץ הקודש, והמעט שמתפרסם שם, הוא ממכתבים ששלח לחתנו ר' ברוך]. ובנו האחר הוא ר' אברהם הכהן קרליץ שנדב מהונו להדפיס את הספר תשובות לשואל לזקינו. ב. ר' שאול בנימין הכהן אב"ד ראדישקעוויץ, למד בישיבת וולוזין בתקופתו של ר' איצעלע, ואחר כך ישב באהלה של תורה בעיר אסטרין פלך וילנא, במשך שבע שנים. משם נלקח לרבנות בעיר זאלודאק ומשם לראדושקאוויץ. בשנת תרי"ז או תרי"ח, עלה לארץ ישראל וקבע משכנו ירושלים ופעל בה רבות, בנה מחדש את בית הכנסת החורבה, היה ממייסדי ישיבת עץ חיים וממפתחי החינוך בירושלים. אשתו של ר' שאול בנימין שמה היה תמרא צפורה בת ר' מרדכי, שהיה נגיד נכבד בעיר שווינצאן, ונפטרה בירושלים ב' סיון תרמ"ה. ר' שאול בנימין נפטר י"ח כסלו תר"ם, בסיביר בעיר טיומען פלך אומסק, בעת שהותו במסעיו לטובת צרכי ירושלים. צאצאיו של ר' שאול בנימין: 1. ר' מאיר שלום הכהן, נולד ט' כסלו תר"א בשווינצאן, בשנת תרט"ז נשא לאשה את מרת צביה בת ר' משולם זלמן רבינוביץ ב"ר דובער אב"ד ראסיין, ומעב"ק. לאחר נישואיו סמך על שולחן חותנו הגביר בראסיין, עברו עליו כמה עקתי, ובשנת תר"ל נתמנה לאב"ד בריינסק, לא האריך שם ימים כי נפטר ז' שבט תרמ"ד. ספרו, מלחמת שלום נדפס בווילנא תרמ"ו על ידי בנו ר' ברוך קאהן מבריינסק, ונשארו ממנו עוד חידושים בכתב ידו. ר' ברוך קאהן, שלמד בוולוזין ונסמך להוראה על ידי דודו ר' משה יואל גוריון, ועל ידי ר' אליהו פיינשטיין מפרוזינא, הלך לו לאמריקה ונתפרנס ממעשה ידיו, וחיבר ספרים רבים ביניהם ספר שביל הזהב וספר משמיע שלום, וגם נדפס ממנו ספר הזכרון לתולדות משפחתו נ.י. תר"פ. 2. מרת רבקה אשת ר' אריה לייב רלב"ג גבריאלוביץ, בנו של הרב אליעזר דן רלב"ג. 3. מרת חוה שרה אשת ר' חיים הירשנזון מירושלים, בעל מחבר ספרים רבים, שנדפסו ברובם בירושלים בדפוס של המשפחה. היה קשור לתנועת המזרחי, עזב את ירושלים וכיהן ברבנות בקושטא, ובסוף ימיו היה רב בניו ג'רסי, ושם נפטר בשנת תרצ"ה. ג. ר' מאיר שלום הכהן בווילנא, חתן ר' יצחק טיקטין משם. ד. מרת האדל הדס , בראשונה היתה אשת בן דודה ר' משה יהודה הנ"ל, ובשנית נישאה לר' מרדכי עליאסברג אב"ד בויסק, ר' מרדכי עליאשברג חיבר שו"ת תרומת יד ושביל הזהב. גם הוא בזיווגו השני. כן כתב בנו ר' יהונתן בהקדמתו לספר שביל הזהב. מזיווג זה נולדה אשת ר' אלחנן הכהן גאב"ד סוואטין פלך קובנא. ה. מרת דברה אשת ר' מרדכי זייגער מאכער, בן הגאון ר' יעקב קראזער.

  • בנו השלישי, הגאון ר' משה יואל הכהן גוריון אב"ד אניקשט, ר' משה יואל גוריון מפורסם בחיבורו שו"ת ראשי בשמים וילנא תרמ"ד. נולד בשנת תקע"ט. מנתוני המפקדים בליטא של שנת תרנ"ז עולה, כי קודם לכן היה גר בוילקומיר, כמו כן, נראה כי כבר התאלמן בשנה זו. צאצאיו: א. ר' שמריהו גוריון נשא לאשה את מרת רחל בת ר' יצחק שירווינטר מ"ץ דוילנא. ב. בן נוסף של ר' משה יואל, הוא מאיר המופיע ברשימות הפראנומעראנטן מפוניבז' על ספר אורח לחיים משנת תרל"ח, ומשנת תרמ"ב חתום על ספר וניגש הכהן בשם מאיר רפאל, נמצא רשום ברשימות המס משנת תרנ"ב כסוחר. ברישומי הלידה מפוניבז' מופיע בשנים 1873-86 שנולדו ילדים למאיר רפאל ואשתו סלאווה רחל בת משה קישין [נולדו בנימין זאב, חיים, שאול זעליג, פרידה, גרונה ופעשא]. ג. מרת פראדל אשת ר' יהודה טרויב, בנו של ר' אברהם שמעון טרויב אב"ד קיידאן. ד. מרת חנה דבורה.

יום ראשון, 15 בפברואר 2009

ברוכים הבאים לבלוג החדש

היום יום ראשון, אור לכב שבט, יסדתי כאן את הבלוג שלי.
בבלוג זה אכתוב ממה שיעלה בידי מפעם לפעם בתולדות חכמי ישראל, ובפרטי יחוסיהם.

אני אתן כאן גם במה לפרסום מחקרי משפחות, לדעת מקורות שורשיהם.