יום שבת, 27 ביוני 2009

תולדות משפחת דיסקין בארץ ישראל

שבוע טוב!
במאמר הקודם כתבתי על אביו של ר' בנימין דיסקין מגרודנא, וניסיתי לשער מי היה חותנו. במאמר זה, אפרט את צאצאיו, ופרטים על משפחות דיסקין אחרות.
בנו בכורו של ר' בנימין, "פאר המשפחה – דיסקין" היה ר' יהושע יהודה לייב דיסקין – המהרי"ל. הוא נולד בגרודנא שנת תקע"ז, וכשנפטר אביו בשנת תר"ד, נתמנה כממלא מקומו כאב"ד לומזא. משם עבר למעזריטש וקובנא, ושוב חזר ללומזא, בהמשך, כיהן ברבנות בערים נוספות, בהן שקלוב ועוד. אך נתפרסם בעיקר בעירו האחרונה, טרם עלותו לארץ ישראל, הלא היא העיר בריסק.
הוא נשא לאשה בשנת תקצ"א את מרת הינדא רחל לבית ברוידא [אביה היה רב בוולקוביץ'], ולאחר שהיא נפטרה בשנת תרט"ו, נשא בזיווג שני את מרת שרה בת ר' צבי ראטנר, [מגזע היחס, נכדת ר' לוי אב"ד קאדני בעל עטרת ראש, ור' אלעזר לנדא בעהמ"ח יד המלך, ועוד] אשר היתה גרושה מאישה הראשון, [ה"ה ר' אליהו זלמן הלפרין, שבזיווגו השני היה חתן של המלבי"ם].
בשנת תרל"ז עלה לארץ ישראל, וקבע משכנו בירושלים. נפטר שם בי"ט טבת בשנת תרנ"ח.
בנו יחידו ר' יצחק ירוחם דיסקין, נולד בלומזה, כ"ב שבט תקצ"ט, נתיתם בגיל צעיר מאמו. תלמידו של אביו, ממנו למד ש"ס ופוסקים בשקידה רבה ובתפיסה מצוינת, כבר בבחרותו נעשה גדול בתורה ובהוראה, בעל מח חריף עמוק ומקיף שמועטים כמותו. אך לא רצה להתפרנס מן הרבנות.
נשא לאשה את בת הנגיד ר' זכריה זלקינד (בנו של ר' לייב בטלן, רבה של דווינסק בעהמ"ח זכר יהודה). אשתו זו, ילדה לו בת ובן. לאחר שנים רבות נפטרה, ובשנת תרס''ד נשא בזיווג שני את מרת ינטה בת ר' דוד פישהאף (אלמנת ר' נחמן רפופורט מטולנא. והתישבו בעיר אומן.
אחרי פטירת אביו המהרי"ל בשנת תרנ"ח, ביקשו ממנו ראשי העדה שיבוא לעמוד בראש המוסדות שיסד וניהל אביו: בית היתומים וישיבת "אהל משה". רק באלול תרס"ח (כעבור עשר שנים) הסכים לקבל את התפקיד שהטילו עליו ועלה לארץ, בירושלים, היה מראשי הקהל, והמשיך את דרכו של אביו. נפטר בירושלים, כ"ט שבט תרפ"ה (23.2.1925).
צאצאיו: בנימין דיסקין גר בעיר דווינסק, היה עלוי גדול. נפטר בגיל צעיר. אשת רפאל שולמן סוחר עשיר בליבוי-לטביה. היו להם 3 בנים. וכנראה שנספו כולם בשואה.

ר' ישראל אברהם שמואל דיסקין, בעהמ"ח לבני בנימין, נולד בשנת תקפ"א, וכבר בצעירותו נתמנה כדיין בלומזא. בתחילה היה אב"ד פלונסק, ובשנת תרכ"ה נתקבל לאב"ד בווילקאויסק על מקומו של הגאון ר' יחיאל הלר בעל 'עמודי אור', שם גם עמד בראשות הישיבה שהיתה קיימת בעיר שנים רבות, בווילקוביסק כיהן עד לפטירתו בי"א טבת תרמז. בנו היה נחום צבי דיסקין – גולדשטיין המכונה נח"ץ. [ראה סיני ע"ד עמ' רסח].

ר' זרח דיסקין, אב"ד אחורי הנהר (פורשטאט) בגרודנא. הוא נולד בשנת תקפ"ד או תקפ"ז, ובשנת תר"א נישא בעיר ויישיי במחוז סובאלק (Wiejsieje), עם מרת ליבא חיה בת ר' עוזר ברנשטיין. ר' זרח נסמך בגיל צעיר להוראה, על ידי ר' משה יצחק אביגדור אב"ד שקלוב, ועל ידי ר' יו"ט ליפמן הלפרין מביאליסטוק. ואף על פי כן, לא רצה לעסוק ברבנות והעדיף לעסוק במסחר, הוא הביא לדפוס את ספרי הטור בקניגסברג תרכ"א, והשקיע בזה ממיטב כספו, אך זה לא צלח, וההשקעה לא נשאה פירות מובטחים, והפסיד ר' זרח את רוב כספו, ונאלץ לקבל על עצמו את הרבנות, והיה רגיל לומר 'הטורים עשאוני רב'. בתחילה כיהן ברבנות בעיר אוזור – אוזיאר [ואחריו היה שם ר' יהושע העשיל שחור מתלמידי ישיבת מיר בר משה]. ובשנת תרכ"ו החל לכהן ברבנות בפארשטאט [אחורי הנהר] בעיר גרודנא [התואר אב"ד נתבטל בגרודנא מפני מעשה שהיה, ור' זרח היה רק הראב"ד], וקודם לכן אביו כהן שם ברבנות. השאיר אחריו חידושים בכתב יד, ונפטר בהורדנא בשנת תרע"ד או תרע"א בן קרוב לתשעים שנה, [באהלי שם, כותב שנפטר אב תרעא בלומזא, וזה הולך על מחותנו רא"ש רבינוביץ]. באותו פרבר כיהנו גם ר' שמואל אביגדור תוספאה [אחרי ר' בנימין ולפני ר' זרח], ואולי היה ירושה מאבותיו. לפני ר' בנימין כיהן שם ר' אלכסנדר משה לפידות. ואחרי שנפטר ר' זרח כיהן שם ר' יהודה זאיונץ, ואחריו בא ר' איסר יהודה אונטרמן, עד תרפג, ואחריו ר' שמואל אהרן הכהן פלוטקין שנקרא הרב מדרצ'ין, ואחריו ר' שמעון שקופ, שניהג שם את ישיבתו וכיהן ברבנות.

יום ראשון, 21 ביוני 2009

משפחת רבי בנימין דיסקין מהורודנא - גרודנא

כהמשך למאמרים הקודמים, על משפחתו של ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, נתמקד עכשיו במשפחת חותנו.
הרב אליהו עקיבא רבינוביץ נשא לאשה את בתו של ר' אליהו רוזנברג מוורשא. ר' אליהו רוזנברג, היה נשוי למרת שרה דבורה בתו של ר' בנימין דיסקין מהורדנא. שרה דבורה נפטרה בשנת תרס"א, או תרס"ב. והיו להם גם כמה בנים.

לפני למעלה משבועיים, העליתי כאן בבלוג, רשימת שאלות שהגיעו אלי מידי הקוראים, אחת מן השאלות שהגיעו אלי מכמה קוראים, ושמעתיה כבר לפני כמה וכמה שנים, היא השאלה הבאה:
האם ידוע כיצד ר' שמואל אביגדור בעהמ"ח תנא תוספאה, היה גיסו של ר' בנימין דיסקין אב"ד לומזא?
ונבאר מעט את הענין.

הרב שמואל אביגדור תוספאה, נולד בעיר סלונים בשנת תקס"ו, ושם אביו אברהם.
ר' שמואל אביגדור היה תלמידו של ר' בנימין דיסקין דנן, ובשנת תקפ"ד, כשעזב ר' בנימין את רבנותו בעיר גרודנא, והלך להיות אב"ד ווילקוביסק, מינה כממלא מקומו את תלמידו הצעיר, כשהוא אך בן י"ח שנים. ושמעו הלך ונתפרסם, וכבר החל לענות על תשובות הלכתיות, ובספרו 'שאילות שמואל', יש תשובות רבות מאותם שנים. בין השנים תקצ"ט – תר"י כיהן כאב"ד העיר סוויסלאץ, ולאחר הפסח בשנת תרט"ו נתמנה לאב"ד בעיר הגדולה קארלין. שם כיהן עד לפטירתו בי"ט ניסן שנת תרכ"ו
צאצאיו של ר' שמואל אביגדור הם: א. בנו, ר' יהושע אריה לייב רבינוביץ אב"ד יאנוב, ובעהמ"ח מצפה אריה [ככל הידוע, לא הובא הספר לדפוס]. בניו הם: 1. ר' בנימין אהרן רבינוביץ, שהביא לדפוס מספרי זקנו. 2. ר' משה חיים רבינוביץ ממלא מקום אביו ברבנות העיר יאנאווע. 3. ר' יוסף רבינוביץ. ב. בנו, ר' יוסף צבי רבינוביץ, בהקדמה להגדה של פסח מאת ר' שמואל אביגדור, נכתב על בנו זה, שהיה למדן וירא אלוקים ובעל יסורים. ג. בתו אשת ר' מרדכי לייב סולובייציק ד"צ (דיין צדק) בקרלין. ד. בתו אשת ר' נח אליהו הכהן שפירא ממינסק.
ידוע לנו כי לשמואל אביגדור, היה אח בשם ר' ניסן יחיאל, שהוזכר לברכה על ידי אחיו, בראש ספריו.

דבר ברור הוא, כי ר' שמואל אביגדור, לא היה רק תלמידו של ר' בנימין דיסקין כי אם גם גיסו.
בספרו תנא תוספאה על התוספאה, [סדר נשים] שהדפיס ר' שמואל אביגדור בוילנא בשנת תקצ"ז, נדפסה הסכמתו של ר' בנימין בהרב מוהרי"ל, מיום ב' ניסן אהל ישרים יפריח לפ"ק (תקצ"ו) פ"ק הוראדנא, וכך הוא כותב שם בתוך דבריו: 'שמועה טובה שמעתי ותדשן עצמ, כי העיר ה' את רוח איש ידידי גיסי וחביבי, ויהב חכמתא לחכימין, ה"ה הרב המאור הג' המפורסם החריף ובקי מוהר"ר שמואל אביגדור נ"י'. כמו כן, ישנם מכתבים נוספים מר' בנימין בכתב ידו, מאלול תקצ"ח, והוא מכנה את ר' שמואל אביגדור 'ידידי גיסי תלמידי' [נדפס בספר אהלים', ליקוטים על ב"ק מאת הריל"ד ואביו, ירושלים תשס"א]. גם המהרי"ל דיסקין במכתביו קורא לר' שמואל אביגדור דודי, וכן אחיו של הריל"ד, ר' אברהם שמואל דיסקין, בספרו לבני בנימין, גם קורא לר' שמואל אביגדור דודי.

על מנת לדון כיצד היו גיסים, יש להתמקד גם מעט בתולדות חייו של ר' בנימין דיסקין.

יום שני, 15 ביוני 2009

רבי בנימין אב"ד וילקומיר ומשפחתו


יחוס גדול ורב היה לו לר' בנימין אב"ד וילקומיר, וכן כותב נכדו בהקדמה לספרו 'משנת ר' בנימין': "הזקנים שבדור שזכו להכיר אותו ... היו יכולים להמציא לנו חומר רב ... וליתן לנו ידיעה נאמנה מסדר יחוסו".

כאמור, עץ משפחה מסודר לא היה ברשותם, אך ממעט הכתבים על משפחתם ששרדו בידי בנו ר' אליהו דוד עולים הפרטים הבאים. ר' בנימין אב"ד וילקומיר, היה בן ר' יחיאל ורבקה. רבקה נולדה בעיר פלונגיאן בזאמוט, היא היתה בת ר' זאב, בן חנה, בת מרדכי יפה נכד לבעל הלבוש. ר' מרדכי זה האחרון נפטר בשנת תק"ל לערך.
האדרת גם כותב שהוא שמע שהם נכדים של ר' משולם זלמן מירלס אב"ד אה"ו, ובהמשך דבריו הוא כותב, שממילא גם של החכם צבי, וכנראה שזו טעות של האדרת, שחשב שהחכם צבי היה חותנו של ר' משולם זלמן מירלס, בעוד שהאמת היא להפך. [וכנראה שזה לא מצד אביו של האדרת, כי אם מצד אמו וכדלהלן]

ר' בנימין נולד בעיר שקוד והיה תלמיד ר' צבי הירש ברוידא מסלנט הסמוכה.
בהיותו אך כבן ח"י שנים נתקבל לרב בפיקעלין בערב ראש השנה תקצ"ב [לפי זה יוצא שנולד בשנת תקע"ד או תקע"ג]
אחרי עשרים שנה שהיה רב בפיקעלין בשנת תרי"ב הלך לעיר שילעל לכהן שם כרב. ובשנת תרי"ט נתקבל לראגאלי, ובשנת תרכ"א, קבע מקומו בעיר וילקומיר, שם כיהן ברבנות עד יומו האחרון. לאחר פטירתו הדפיסו צאצאיו בירושלים את פירושו על המשניות, וקבעו שמו 'משנת ר' בנימין'.
אשתו של ר' בנימין אם ילדיו, מרת טויבא, היתה בתו של ר' שלמה ש"ץ. [האדרת כותב על אביו בנימין, 'לקחו אבי אמי הרב הצדיק ובקי בש"ס מוהר"ר שלמה זצל לחתן לבתו הצנועה בת אחת עשרה שנים מרת טויבא', ובאחד מן הספרים העתיקו מלשונו של האדרת על אביו, וכתבו על ר' בנימין, כביכול, 'לקחו אבי אמו' וכו'. ונשתבשו כאילו שלמה היה אבי זקינו של ר' בנימין].
כאמור ר' שלמה שהיה ש"ץ ושו"ב בעיר יעלאק הסמוכה לטעלז, נתקבל אחר כך על מקום אביו הרה"ג הצדיק כקש"ת ר' אליהו, שהיה ש"ץ ושו"ב בעיר חדש סוגינדט סמוך לגבול פרוסיא. אביו של ר' אליהו זה, היה שמו נחום, והוא היה יליד העיר בראד וברח משם בעת הדבר עם בניו אליהו ואליעזר, שהיו שניהם משוררים נפלאים. וכשגדלו הנערים פירשו זה מזה, ואליהו הקדיש נפשו וגופו לד' וילמד. ר' אליהו נפטר בחול המועד פסח תקצ"ה.

ר' אליהו דוד ואחיו התאום ר' צבי יהודה נולדו בחג השבועות בשנת תר"ג.
היו להם שתי אחיות, האחת מרת רבקה הגדולה, אשת ר' דובער רבינוביץ אב"ד פיאטניצא הסמוכה ללומזא, אביו של ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבא.
והאחות השניה, מרת אסתר לאה אשת ר' צבי הירש פאגריסקי שגר בחצר צעסארקא סמוך לוילקומיר.

בהיות ר' אליהו דוד בן חמש שנים נתייתמו האחים, עם פטירת אמם מרת טויבא בי"ד אלול תר"ח.
אביה ר' שלמה נפטר שלושה חודשים לפניה בט"ו סיון תר"ח.

יום שלישי, 9 ביוני 2009

הרב אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה - מחקר משפחה

במאמר הקודם, הצגנו כמה שאלות, שקבלנו מידי הקוראים. וראשית, אודה בזה, לכל אלו ששלחו תשובות, כל התשובות נשמרו, ואי"ה בבוא העת, נשתמש בהם.


אחת מן השאלות היתה:

ר' אליהו עקיבא בה"ר דובער רבינוביץ מק"ק פאלטאווא, אשר הוציא לאור ירחון תורני הפלס. האם ידוע מי הם משפחתו של העורך הזה של הפלס?


נבוא בזה לפרט מעט אודות משפחתו של ר' אליהו עקיבא, מה שמצאנו בספרים וקיבלנו מסופרים.

וזה החילי:


"אגודת חסידים שלשה חברים" היו בעיר ראסיין, ר' שמואל חסיד [אבי אביו של ר' יעקב מבוסק בעהמ"ח זכרון יעקב, ושם בספר האריך בתולדות שלשת החסידים הנ"ל, נדפס וילנא תרל"ה] ר' משה מטעלז, והשלישי ר' מרדכי אשר בסוף ימיו היה אב"ד בפאקראיי. 'וינזרו שלשתם מכל חפצי תבל, וברוח קדשם אשר לבשתם, נצמדו יחד ללמוד בחסידות ובפרישות בקדושה ובטהרה חמש עשר שנים, ורק תורת ד' היתה חפצם יומם ולילה'.

אחד מן השלשה הנ"ל, ר' משה טעלזער, היה זקינו של ר' יחיאל מיכל יפה מוועקשנא פלך קובנא. [לא ברור אם היה זקינו של ר' יחיאל מיכל או של אשתו מרת פייגא]. ושם בעיר נולדו לו לר' יחיאל מיכל שלשה בנים ר' דובער רבינוביץ, ר' זאב הנקרא ר' וועלפציק בלאך שהיה מ"מ בביהמ"ד הויסמאן בקאוונא ויסד את הישיבה דמתקריא ישיבת ר' הירש'ל, ואחר כך נקראהישיבת חפץ חיים בסלובדקה. והשלישי ר' משה בלוך בעיר ריגא. ר' יחיאל מיכל ואשתו מרת פייגה נפטרו קרוב לשנת ת"ר בזמן קצר זה אחרי זה. ושלושת היתומים נשארו לנפשם, וגדלו אצל קרוביהם בעיר.

הגדול שבהם דובער, נשלח לדודו האחד שהיה גר בעיר שאד או שאט, ושם למד אצל הרב דמתא, ויצא שמו לתהלה בשם 'העילוי הוועקשנאי'. כעבור עוד שנה נשלח משם, אל העיר הגדולה קובנה שם גם היה אצל בני משפחתו שהיו עשירים ונכבדים. בקובנא נלקח על ידי רב העיר ר' מנדל, ללמדו בחברותא עם בנו העלוי הנפלא, שלאחר מכן גדל והיה לאחד מגדולי הדור, הלא הוא הגאון ר' אליעזר שמחה רבינוביץ אב"ד לומזא ועוד.

בהיותו בן שבע עשרה שנה לערך, בשנת תר"ו, התחתן ר' דובער הצעיר, עם מרת רבקה, בתו של הגאון הצדיק ר' בנימין גאב"ד פיקעלין, שלימים נתמנה לרב העיר שילעל, ואחר מכן בראגאלי, ובסוף בוילקומיר. אמרו עליו על ר' בנימין 'בודאי לא היה בהצדיק הזה שום חטא, לפי שחי בדור שהיו מקורבים לתורה ומרוחקים מן החטא', [קול ברמה, ר' אברהם הופנברג, וילנא תרס"ו, עמ' 28] 'לא היה אוכל סעודת הרשות והי' מסיים מסכת בכל יום לסעודת הצהריים' [בהקדמה לספר דבר אמת]. אמנם, עיקר פרסומו של ר' בנימין בעולם, הוא בהיותו אביו של הגאון ר' אליהו דוד רבינוביץ תאומים, בעל האדרת, הגאב"ד דמיר, פוינבז', ובסוף ימיו בירושלים. והארכנו במאמר נפרד אודות ר' בנימין אב"ד וילקומיר ומשפחתו.

בי"ד אלול בשנת תר"ח נפטרה מרת טויבא אשתו של ר' בנימין, והוא נשא בזיווג שני, אלמנה מטעלז, הלך לו ר' דובער לעיר הבירה וילנא, שם למד בצוותא חדא עם ר' שמואל שטראשון הרש"ש, ועם ר' שמואל ליופצער [היה נראה לי שהכוונה לר' שמואל באקשטר מלובטש, וראה עוד למטה בתגובות], בוילנא שהה חמש שנים בלימודו, עד שנסמך לרבנות מחכמי וילנא ועוד. ושמו יצא לתהלה, גם כדרשן נפלא, פה מפיק מרגליות בהלכה ובאגדה. כשחותנו ר' בנימין, עזב את העיר שילעל, והלך לו לרבנות ראגאלי, המליץ לבני העיר, לקחת כממלא מקומו את חתנו ר' דובער, וישבעו ממנו בני העיר רצון להפליא, במשך שש שנים, כיהן שם כרבנות, [אחרי כמה שנים כיהן ברבנות העיר, גיסו ומחותנו ר' צבי יהודה תאומים, חותנו השני של ר' אברהם יצחק הכהן קוק] ומשם נתקבל לרבנות בפיאנטיצא פרבר של העיר לומזא [פיונטיצקי].


ר' דובער רבינוביץ נפטר ב' דשבועות תרמ"ח, ומנוחתו כבוד בלומזא. 25 שנה לאחר פטירתו, הדפיס בנו ר' אליהו עקיבא מעט מתורתו של ר' דובער, וקרא לספרו 'דבר אמת', נדפס בפולטבא תרע"ג, ובו הקדמה המפרטת מעט מתולדות חייו.


צאצאיו של ר' דובער רבינוביץ הם:

א. הבכור, ר' יחיאל מיכל רבינוביץ נפטר צעיר בן כ"ה שנים, ר"ח אדר א' תרל"ב, בעיר אסטראווא פלך לאמזא, שם היה סמוך על שלחן חותנו הגאב"ד, ר' שרגא פייבל סרנא [ר' שרגא פייבל תלמידו של ר' חיים מוולוזין, היה אחר כך אב"ד סאקאלקא והאראדאק אצל ביאליסטוק, הוא נפטר יב שבט תרנב, והוא זקינו של הג"ר ר' יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון], ונשאר ממנו בן אחד, בשם בנימין יצחק רובינשטיין ודר בעיר שאוויל.

ב. ר' משה רבינוביץ מקאווארסק.

ג. ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, אשר נשוב ונדבר עליו בהמשך.

ד. ר' אברהם בנימין אשכנזי – טייץ אב"ד סובאט וליבענהאף, ובסוף ימיו באמריקה. זו' מרת שינע סירא בת ר' משה מישל שמואל שפירא ראב"ד דק"ק ראגאווא.

ה. מרת שרה מלכה אשת ר' יעקב רבינוביץ אב"ד ראגאלי בן דודה ר' צבי יהודה רבינוביץ תאומים הנ"ל.



ר' אליהו עקיבא רבינוביץ נולד בשנת תרכ"א. הוא נשא לאשה, את מרת מרים רחל בתו של ר' אליהו רוזנברג מוורשא, אשר אשתו מרת שרה דבורה היתה בתו של ר' בנימין דיסקין הגאב"ד לומזא, ואחותו של המהרי"ל דיסקין.

לאחר פטירת אביו, כיהן ר' אליהו עקיבא על מקומו ארבע שנים כרב בפיונטיצא, לאחר מכן היה אב"ד בקנישין ולבסוף בפולטבה. יסד והוציא לאור את העיתונים, הפלס והמודיע, חיבר ספר 'חסד למשיחו' על מגילת רות, ו'ציון במשפט' בנושא הציונות, היה ממיסדי אגודת ישראל, לאחר שנואש מן ההסתדרות הציונית.


ר' אליהו עקיבא, נפטר בכ"ד ניסן, אסרו חג דפסח, תרע"ז. אשתו נפטרה י' סיון תרפ"א. שניהם בפולטבה.


צאצאיו של ר' אליהו עקיבא:

א. הבכור ר' אברהם בנימין רבינוביץ, למד אצל החפץ חיים ברדין, ואחר כך עלה ללמוד בירושלים, בישיבת תורת חיים, ולמד שם שלש שנים אצל ר' יצחק ירוחם דיסקין ור' יוסף חיים זוננפלד.

ב. בתו מרת חיה פייגה נישאה לש"ב ר' אברהם משה בנו של האדרת.

ג. ר' צבי יהודה רבינוביץ, בשנת תרפ"ב היגר לבואנוס איירס, בעהמ"ח 'ילקוט המועדים', בואנוס איירס תש"ג.

ד. ר' נחמיה רבינוביץ מלומזא הי"ד.




תודתי נתונה לידידי הר"ר יהודה אהרן הורוביץ, מבכירי החוקרים בשדה היוחסין, על עזרתו הרבה בענין משפחה זו, ובכלל.


יום רביעי, 3 ביוני 2009

שאלות מהקוראים - א

השאלות שלהלן נשלחו אל התיבה האישית על ידי קוראים בבלוג, שעוסקים בחקר עץ המשפחה שלהם, או בעבודת שורשים. מי שיש בידו להיות לעזר, יוכל לכתוב את תשובותיו, כאן בבלוג, או במייל, הנמצאת בדף הפרופיל.

  • משפחת מאנן הלויים.
מצינו מסורה בקרב בני משפחות מאנן [מהונגריה ומליטא] הלויים כי מוצא משפחתם הוא מצאצאי השל"ה באח"ב. כידוע, היו מבני משפחת הורוביץ, שחתמו בשם משפחתם, 'הלוי איש הורוביץ', וברבות הימים היו מבני המשפחה שכינו את עצמם בשם 'מאן' שהוא תרגום ביידיש ל''איש'. אך אין בידם מסורת מוכחת על שושלת הדורות.
האם יש מי שיודע על קיומה של מסורת זו בכתובים? או שמא אף לפרט את הדורות מהשל"ה עד ימינו?

  • צאצאיו של יחזקאל טבק מהעירה סטרליסק שליד למבערג בגליציה, מוסרים כי הוא היה מספר שהוא מצאצאי הנודע ביהודה ונקרא על שמו.
האם יש מי שיודע על משפחת טבק מצאצאי הנודע ביהודה?

  • "מיר קומען ארויס פון גדולים, מיין טאטע ז"ל איז געווען ר ראש ישיבה. מיר קומען פון זייער א גרויסן יחוס. מיין טאטעס זיידע איז געווען דעם בעל שמ'ס סופר. מיין טאטע ז"ל זיין פאטער איז געווען א סופר, ר' ברוכל טולטשינער ז"ל, ער האט געשעמט אויף דער וועלט מיין זיידע ז"ל".
האשה שכתבה את המכתב מרת חנה ספרא [ספרא היה שמה מנישואין, ועל המכתב היא חתמה 'חנה סניפר, סאפרא'], הגרה לקנדה בשנת 1920 לערך, אחרי שבעלה נהרג בפוגרום באוקראינה. האם יש מן הקוראים המזזהה את הדמויות האמורות?

  • הגאון רבי ליבל'ה קובנר [ר' אריה לייב שפירא מקובנא] נשא לאשה [בזיווגו הראשון] ממשפחת בונימוביץ, ממשפחת הגר"ח מוואלאזין זצ"ל שהוא גם היה השדכן. האם ידוע מי היה חותנו, ואיך היו קרובי משפחה להגר"ח זצ"ל?

  • האם ידועים פרטים משפחתיים על רבי ליבעלי חסיד מתלמידי הגר"א, שהיה גם נקרא רבי ליבל'ה רשי"ס מכיון שהיה מצאצאי רש"י, (היה זקנו של המהרי"ל דיסקין ושל רבי אליעזר דן רלב"ג), האם ידוע יחוסו למעלה בקודש?

  • ר' אליהו עקיבא בה"ר דובער רבינוביץ מק"ק פאלטאווא, אשר הוציא לאור ירחון תורני הפלס. האם ידוע מי הם משפחתו של העורך הזה של הפלס?

  • שאלה שחוזרת על עצמה כמה פעמים, מכמה אנשים.
האם ידוע כיצד ר' שמואל אביגדור בעהמ"ח תנא תוספאה, היה גיסו של ר' בנימין דיסקין אב"ד לומזא?

  • לרבי יצחק ירוחם דיסקין היה בן בשם רבי בנימין דיסקין, הוא היה גר בדננבורג-דווינסק, ולא ידוע אם עלה לארץ אם לאו. האם נשאר לו משפחה?

  • חמיו של אא"ז רבי יהוסף שווארץ זצ"ל בעהמ"ח תבואות הארץ ועוד, היה רבי שלום לוריא, ושמעתי מזקני שהם ממשפחת הגרא, האם ידוע לך איך?

  • האם ידוע איך אשת ר' אליעזר לייזר מסאמפולינא, חמיו של ר' נחום שאדיקער, היתה נכדה של משפחת קאליפארה, קאליפארי?

  • ר' יעקב יוסף אויערבך נולד בשנת תרכ"ז לערך לאביו ברוך צבי. בשנת תר"מ הוא היגר לאמריקה, גר תקופה קצרה בניו יורק, ולאחר מכן נסע מחמת המלצת הרופאים לאטלנטה שבמדינת ג'יאורג'יה שם נפטר ונקבר. על המצבה כתוב: "ר' יעקב יוסף בר' ברוך צבי ז''ל אויערבאך נצר מגזע היוחסין נין ונכד להגאון הקדוש בעל תולדות יעקב יוסף זי"ע מגזע הבעש"ט ונכד להגאון הצדיק מחמלניק ושלשלת היוחסין מגזע רש"י הקדוש ז'י'ע ע'ל'ה למרום שנת תרצב".
האם יש מי שיודע, לקשר יחוסו למעלה?

  • ר' שמואל ילוב בעהמח מנחת שמואל, מזכיר בספרו את דודו, זקן רבני ליטא, ר' בצלאל כץ אב"ד ראקישאק.
האם ידועים פרטים נוספים על ר' בצלאל? וכיצד הוא היה דוד של ר' שמואל ילוב?


תשובה לשאלה על ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבא, ניתנה במאמר הבא.