יום שני, 27 ביולי 2009

מגילת יוחסין ישנה שנדפסה

לפני כשנה, נדפס בירושלים ספר 'כתבי הגר"י', בספר נדפסו כתביו של הגאון ר' יצחק אב"ד לעטשוב, ובהם חידושים על התורה דרך פילפול, בדרך דרש, על ספר תהילים, ועוד הרבה תורות ודרשות מהמחבר, בכל מיני נושאים.

המחבר הלא הוא ר' יצחק מלעטשוב, נולד בו' אדר ב' תפ"ו. בעיר זסלב, לאביו ר' דוד מזסלב נכד ר' דוד לידא. ולאמו מרת טויבא בת ר' ישראל חריף הלפרין אב"ד זסלב. קודם שנת תק"י, נישא למרת רייזל בת ר' נחמן ז"ק מטיסמניץ נינו של ר' נחמן כהנא רפופרט אב"ד לבוב. בחודש שבט שנת תקי"ד, נתקבל להיות אב"ד לעטשוב. לאחר ארבעים ושניים שנה, נתקבל להיות גם כרב המחוז כולו. כולל מעזיבוז ודרזני' ואוייעזד. ונפטר בשנת תקנ"ח.

מביאי הספר לדפוס, צאצאי המחבר, בני משפחת אנשין מירושלים, עשו עימנו חסד, ולא הדפיסו רק את החלק התורני של הכתבים, ובצורה מעובדת, כפי שנהוג בימינו. אלא הדפיסו את כל כתביו של המחבר כמות שהם. ומכאן נפתח צוהר לעולמו של רב בישראל שחי לפני למעלה ממאתיים שנה. בספר נדפסו מספר דרשות שלו, שות"ם למיניהם, הספדים, דרשות לניחום אבלים, צוואות אישים שונים ממשפחת המחבר, צוואת המחבר עצמו, רשימה מהספרים של המחבר, [לא ספרים שהוא חיבר, אלא ספרים שהחזיק ברשותו, בשנת תק"ן], ועוד רשימות שונות.
העולה על כולנה, נדפסה בספר מגילת יוחסין שכתב המחבר, ובה נכלל יחוסו לגדולי ישראל, ולמשפחות המיוחסות, מצד אביו, מצד אמו, ומצד חותנו וחותנתו. אמנם, חלק גדול מהנדפס שם, כבר היה ידוע ממקורות אחרים, אך עדיין יש במגילה, שהיתה ספונה למעלה ממאתיים שנה, חידושים מעניינים, ששופכים אור על כמה משפחות חשובות, ואי"ה, במאמרים הבאים נפרט יותר על מקורות המגילה, ועל הפרטים המתגלים ממנה.
בספר נדפס גם מבוא רחב, מאת המו"ל, ובו פרטים נוספים על המחבר ומשפחתו.

מהספר אפשר ללמוד הרבה דברים על חיי היהודים והנהגת הרבנים דאז, כמו גם על התפשטות החסידות, אך כאן אנו עוסקים בענייני יוחסין, ולכך נייחד אף את המאמר הזה, וזה החלי.

בספר 'עטרת תפארת ישראל', [וויען תרמ"ג], והוא שלשלת היחש למשפחת ... מוה' ישראל בראדסקי ... ממשפחת שור ולמשפחת אשתו .. מרת חיה ... ממשפחת הרוקח, מנחה הוא שלוחה ליום .. חתונת בתם .. מאת זאב קאראטשונסקי. כותב בעמוד 21, בין יתר צאצאי ר' אלכסנדר סנדר בעל תבואות שור: "הרבנית החסידה המפורסמת מרת דבורה ובעלה היה הרב המפורסם מוה' ישראל באב"ד בהרב המפורסם מוה' מרדכי באב"ד (הנקרא ר' מרדכי דעם ריבוס) והיה נאמן דד' ארצות, בהרב המפורסים מוה' יעקב, בהרב הגאון מוה' יצחק אבד"ק בראד". וכן העתיק ר' דובעריש פרידברג, בספרו 'תולדות משפחת שור' [פראנקפורט תרס"א, עמ' כג], אלא שהוא דייק יותר וכתב, שר' מרדכי באב"ד הנאמן דד' ארצות היה בעצמו בן הרב מ' יצחק האב"ד בראדי, ולא בן בנו.
רוב כותבי היוחסין, [בעיקר אלו המתיחסים על שושלת משפחת רוקח, כי ר' ישראל חתן התבואות שור, היה חותן ר' שמואל שמעלקא רוקח, רב דחייטים בבראד וכו'] העתיקו כפי שכתב פרידברג, שר' ישראל חתן התבואות שור, היה ב"ר מרדכי נאמן דד' ארצות ב"ר יצחק אב"ד בראדי ומעב"ק, מגזע הר"ר העשל והש"ך.

והנה, בספר תורת מנחם, [מאת ר' מנחם מנדל שור, מונקאטש תרס"ג], נדפס בראש הספר 'מכתב תנחומים ואגרת יוחסין', מאת הרב ר' אברהם איטינגא, המפורסם בידיעותיו הרבות והמדוייקות בשטח היוחסין בכלל, ובתולדות העיר בראדי בפרט. וכך הוא כותב שם בתוך דבריו, [הערה ג'], "... הרב החריף מו"ה אברהם שור, אחיו של הרה"ג הצדיק מו"ה אלכסנדר חיים תבואות שור מבראדי בני הרב הפרנס מו"ה ישראל בר' מרדכי ר' יעקליס מבראד חתן רבינו הגאון בעל תבואות שור זצ"ל...", ובסוגריים מוסיף ר' אברהם איטינגא וכותב: "בס' תולדות משפחת שור כתב שה"ר ישראל אביו של הר"ר סענדר חיים הי' בן ר' מרדכי באב"ד וטעות הוא, כי אביו הר"ר מרדכי ר' יעקליס הוא אחר, ולא קרב זה אל זה כמבואר בחיבורי 'אנשי מופת'". [במאמר המוסגר: חיבור אנשי מופת, כתב ר' אברהם איטינגא, לתולדות חכמי העיר בראדי, אלא שלא הובא לדפוס וחבל על דאבדין].

וכן העיר בזה, הרב דובעריש וועבער מניו יארק, במאמרו 'לתולדות בעל מעשה רוקח זצ"ל', [הערות על ספרו של ר' אהרן חיים הויזמאן מירושלים 'תולדות מעשה רוקח'], בקובץ בית אהרן וישראל, קכה, ירושלים, סיון תמוז תשס"ו.

וראיה לדבריו של ר' אברהם איטינגא, מצינו במגילת היוחסין שכתב ר' יצחק אב"ד לעטשוב דנן, שחי זמן קצר לאחר האישים הנ"ל, ונדפסת בספר. מפרט את צאצאיו של ר' איצק אב"ד דק' בראד, הוא ר' יצחק באב"ד בנו של ר' יששכר בעריש, וכך הוא כותב: "בניו של המפורסם ר' מרדכי דעם רבש מבראד א' הנגיד ר' מענדל מבראד חתן הגאון מקרעשוב ב' הנגיד ר' מיכל מבראד". ובהמשך פורט את חתניו של ר' מרדכי. עכ"פ לא מזכיר בין בניו של ר' מרדכי, את ר' ישראל חתנו של בעל תבואות שור. גם גירסתו של בעל עטרת תפארת ישראל, שר' ישראל חתן התבואות שור, היה בנו של ר' מרדכי ב"ר יעקב בנו של ר' יצחק, אף היא נדחית, כי המחבר מפרט גם את בניו של ר' יעקב דעם רבש, וז"ל: "א. הרב הנגיד ר' איצקל שהוא חתן המפורסם ר' אברהם ר' חיימש. ב. הנגיד ר' שמואל חתן הגאון ר' משה אב"ד מזלאטשוב..". שוב, אין בין הנמנים בן בשם יעקב.
כאמור, המחבר של מגילת היוחסין, היה ממשפחתם הקרובה של האחים בני ר' יצחק אב"ד בראדי. אמו של המחבר, מרת טויבא היתה בת אחותם של האחים, וקראה לבנה המחבר בשם זקינה ר' יצחק. ר' יעקב דעם רב'ש נפטר בשנת תק"ח, ואחיו ר' מרדכי נפטר בשנת תקי"ב, המחבר הכיר, וסביר להניח שאף פגש את שניהם, והיה יודע לו היו מחותנים עם בעל התבואות שור.

ושמא תאמר 'לא מצינו אינו ראיה', ובפרט שלאורך כל מגילת היוחסין לא מקפיד המחבר להזכיר את כל הצאצאים, וכנראה גם [כפי שנרחיב במאמר נוסף אי"ה], שהמחבר לא כתב את המגילה בעצמו, אלא רק העתיק מכמה מקורות. ישנה לנו ראיה נוספת, ניצחת, שודאי לא היה לר' מרדכי דעם רב'ש בן בשם ישראל, ולא היה מחותן עם בעל תבואות שור.
בין יתר הצוואות, המובאות בספר, מובאת 'צוואת דודי זקיני הרב הטפסר המפורסם ר' מרדכי דעם רב'ש מק' בראד נאמן דד"א'. ובצוואה, מזכיר ר' מרדכי את כל צאצאיו, וכך כותב 'התחלתי לכתוב צוואה הנהגה לבני ר' מענדל ולחתני הרב ר' יעקב ולגיסו הנגיד מ' צבי הירש ולנכדי היתומים מאביהם בני ר' מיכל ז"ל', בהמשך הוא מזכיר 'שאחר מיתת בני ר' מיכל שנפטר בק' פ"פ דאדר ביום ה' ך"ו תמוז ת"ק לפ"ק ונשאר ממנו שני זכרים א' איצק והשני אלי', וג' בנות א' בילא ונתתי אותה לאיש כבוד מ' שמואל בהרב מ' שאול אב"ד דק' לאדמיר .. והשני' משודכת להבחור צבי הירש בהמנוח מ' משולם מבערזאן . גם לשלישית עלי להשיא כראוי'.
גם בכל ההמשך, כשמפרט את צאצאיו מזכיר רק את בנו ר' מענדל [הוא ר' מנחם מנדל באב"ד מרבני גליל לבוב, חתן הגאון מקרעשוב], ואת צאצאי בנו ר' מיכל [הוא ר' יחיאל מיכל באב"ד, שמפורסם עליו כי היה אב"ד בילקאמין (ולכאורה כאן, מהצוואה, וממגילת היוחסין, לא נראה שהיה רב), בנו ר' איצק הנזכר, הוא ר' יצחק באלחובער ראש מדינה, חותנו של ר' משולם הכהן כ"ץ אב"ד לבוב בעהמ"ח עיקר תוס' יו"ט]. ולא מזכיר מאומה, מבן בשם ישראל, או מצאצאיו.

העולה מכל הנ"ל, צאצאי ר' ישראל חתן התבואות שור, ובתוכם רוב משפחת רוקח, אשר עליהם נמנית שושלת בעלז, אינם נמנים מצד זה על צאצאי הר"ר העשל והש"ך, רק הם מצאצאי בעל התבואות שור.

[בספר הנדפס, בהערה על הצוואה שם, כותב המו"ל שר' מרדכי דעם רב'ש, הוא רבי [יעקב] מרדכי באב"ד, ואיני יודע, מה ראה לערבב בין שני האחים ולעשותם חד].

למהות הכינוי 'דעם רב'ש'
ר' מרדכי דעם רב'ש, ר' מרדכי היה בנו של ר' יצחק אב"ד בראדי, בן בנו של הר"ר העשל. ככל בני הרב בעיר בראדי, כונה גם ר' מרדכי בשם דעם רב'ש, דהיינו ר' מרדכי של הרב.


במאמרים הבאים, נמשיך לעסוק אי"ה, במגילת היוחסין שבספר 'כתבי הגר"י'.
גם ר' נפתלי אהרן ווקשטיין, עומד לפרסם בהמודיע, מאמר על מגילת יוחסין מעניינת זו.

יום שלישי, 21 ביולי 2009

רשימת שאלות מהקוראים - ג

משפחת ברכר (כהנים)

משפחה הכהנים ברכר הגיעה לצפת מבוקובינה בסביבות שנת 1870, אך קרוב לודאי שלפחות אחד מזקני המשפחה הגיע שנים מספר קודם לכן.

הראשון הידוע, ר' צבי הירש ברכר (נפטר בסביבות תרע"ח-ט 1918-9 בצפת), היה מממוני כולל אוטניא / בוקובינה בצפת, ועמו בנו, ר' ישראל ליב ברכר. במשפחה ידעו לספר כי מוצאם מרדוביץ, אך נראה כי אביו של רצ"ה, ר' אברהם (ב"ר צבי) ברכר – מוצאו בסרט (סערעט) ונפטר גם הוא בצפת, בשנת תר"מ (1880).

רצ"ה היה נשוי להענציא, נכדת, רלוי"צ מברדיטשוב, בוטשאטש ונדבורנא. לפני העליה לארץ גרו לפחות תקופה קצרה בנדבורנא.

הפרטים על מקורות משפחת ברכר לפני הגעתם לצפת לוטים בערפל. בעבר נטען כי לענף של משפחת ברכר (ג"כ כהנים) שישבו במרמורש היה לפני השואה כתב יחס לעזרא הסופר (מזכיר את מסורת היחוס של משפחות כהנא שפירא ורפפורט). עוד ידוע היה היה מבני משפחת ברכר במרמורש שהתייחס גם לר' שמריה שמריל ברנדס אב"ד הרימלוב (שנפטר בירושלים) אך ספק אם כל בני המשפחה מחזיקים בקשר זה. לאחרונה נודע לי כי יש מבני ברכר שהתייחסו ל'דעת קדושים' כדודם זקנם, ולא יודעים איך.

משפחת ברכר על פלגיה השונים היו תמיד חסידי קוסוב על ההתפלגויות השונות. וגם כיום ישנה משפחת ברכר [ברעכער] בבני ברק שהם מחסידי ויז'ניץ, והם אינם קשורים למשפחה הצפתית.

כל חידוש על מוצאה של משפחת ברכר יתקבל כמובן בברכה.


משפחת זילברמן מצפת

במחקר לתולדות משפחת זילברמן הצפתית, ישנן מספר תעלומות, שתוקעות את בניית עץ המשפחה

על אבותיו של ר' רפאל זילברמן, רבה של צפת אחרי שמואל הלר

ר' רפאל זילברמן, שכונה בימיו "רפאל דיין", רבה של צפת, נפטר בשנת תרע"ה (1914). נולד באומן ועלה לארץ בילדותו עם אביו, ר' מרדכי "מוטיא" דיין, שנפטר בטבריה בשנת תרל"ב (1872).

על מרדכי ידוע רק כי שם אביו יצחק, וכי אשתו (של מרדכי), רוחמה, היתה בתו של ר' אברהם ליב, רב (או רבה של) באומן.

שם המשפחה זילברמן איננו מקורי, ונלקח רק לצורך הנסיעה לארץ. שמעתי דעות שונות על השם המקורי, יש אומרים שפירא, לאחרונה נשמע דרברמדיגר (אלא שבמשפחה אין מסורת יחס לרל"י מברדיטשוב).

מסורת נוספת גורסת כי בני המשפחה ישבו בצפת עוד מימי האר"י, נסעו לרוסיה שם שהו תקופה מסויימת, ובעצם עליית מרדכי ובנו היתה חזרה לארץ.

אין לי פרטים נוספים – וכל מידע על מוצא המשפחה, קורותיה באומן, על אבותיהם של מרדכי ואשתו רוחמה , ובוודאי על מסורת ההימצאות הקודמת בארץ – יעזור מאוד.

על מרת הניה, אשתו של רפאל זילברמן

הרבנית הניה, אשתו של ר' רפאל, היתה בתם של ר' חיים ברוך מקישינב וצפת ואשתו לאה.

חיים ברוך הגיע בודאות לצפת, לגבי אשתו לאה אין הוכחה (אולי עלה לארץ אלמן ?). שם אביו של חיים ברוך – יצחק דב או יצחק יוסף.

לאה היתה בתו של ר' אלעזר קושינסקי. ר' אלעזר היה לפי מסורת המשפחה מצאצאי ר' גדליה מליניץ. עוד ידוע על ר' אלעזר קושינסקי כי היה גם חותנו של ר' מנחם נחום משטפנשט. עוד נאמר לנו על ר' אלעזר קושינסקי כי היה חותנו של הרבי מבנדר – אך אולי יש כאן טעות, שכן לא כתוב בספרי החסידות כי רבי אריה ליב (וורטהיים) מבנדר היה חתנו.

האם יש מי שיודע כיצד התייחס אלעזר קושינסקי לר' גדליה מליניץ ? פרטים נוספים על ר' אלעזר ? על ר' חיים ברוך מקשינוב ועל אבותיו ?

משפחות אוירבך ולנדא מצפת

ר' אלעזר זילברמן, בנו של ר' רפאל, וחותנו (בזיווגו הראשון) של ר' משה פדהצור (פודהורצר) מצפת, נפטר צעיר יחסית בשנת תר"ס (1900). ר' אלעזר היה נשוי ל- שרה סויבל, בתם של ר' מנחם מנדל אוירבך ו-מלצה (מלטשא) לבית לנדא.

לפי מסורת משפחתית התייחסה מלטשא לר' יחזקאל לנדא, ה'נודע ביהודה'. האם יש מי שיודע את סדר הדורות ? פרטים נוספים על משפחת לנדא דנן ? בהקשר זה יצויין, כי שרה סויבל (אוירבך) היתה בת דודתה של שרה סויבל (לנדא), שהיתה נשואה לזילברמן אחר, ר' יצחק דב, בן אחר של ר' רפאל.

האם יש מי שיודע פרטים נוספים על מנחם מנדל אוירבך ומשפחתו ? מצאנו כי היה בצפת מנחם מנדל אוירבך ששם אביו יעקב צבי. מנחם מנדל הנ"ל נפטר בצפת בשנת תרנ"ג (1893). בצפת / טבריה היו כמה משפחות אויערבאך – צאצאי ר' אברהם דב מחמלניק (חתן התולדות יעקב יוסף), משפחת ר' אברהם דב מאוורוטש, וכן, כפי שמצאנו במג"י 'גדולת דוד' שהתפרסמה בקובץ 'נחלת צבי' – צאצאי ר' דוד צבי אויערבך, במשפחה בה רווח השם רמ"מ.

יום רביעי, 15 ביולי 2009

רשימת שאלות מהקוראים - ב

להלן רשימת שאלות נוספת, שקיבלנו מידי הקוראים העוסקים ביחוס משפחות שונות, ובירור שורשיהם. והפעם בעיקר משפחות מעיר הקודש צפת ת"ו.
נבקש מכל מי שיש בידו תשובות, לכתוב כאן בתגובה, או לשלוח לתיבה האישית [הנמצאת בדף הפרופיל].

משפחת וקסלר מ-זוויעהיל (נובוגרד וולינסקי בלעז) וצפת

הראשונים שהגיעו לצפת (ככל שידוע) – ר' אהרן ולאה (אולי בת צבי). הגיעו לצפת בשנת תרי"ח -1858 עם בנם להלן. אהרן היה פרנס בית מדרש מאקארוב בצפת, ורשום במפקדי מונטיפיורי כ"תלמוד חכם ויחסין".

בנם, ר' ישעיהו יהודה (שעי' יודל) וקסלר, נולד בזוויעהיל (סביבות 1840), עלה גם הוא לצפת ב-1858. אשתו – חנה גולדא בת ר' יעקב יוסף. ר' ישעיהו יהודה היה מממוני כולל ז'יטומיר בצפת, והרבה בנסיעות לחו"ל מטעם הכולל ו/או לחצר הרבי ברוסיה.

מילדיהם ידועים: (1) מרים דבורה, אשת ר' ישראל ליב (הכהן) ברכר (2) אלטר וקסלר, ממשיך אביו כממונה כולל ז'יטומיר, נישא לתמר לבית פלפל (3) חיה, נישאה לר' מרדכי דב הורוביץ, התגרשו וחזר לרוסיה שם כיהן ברבנות.

הם יש מי שיודע עוד על מקורותיה של משפחת וקסלר ? של אהרן ולאה ? על יעקב יוסף אביה של חנה גולדא ? האם יש מי שיש לו עוד פרטים על אהרן (אבי המשפחה בצפת), על שעי' יודל , או נשותיהם ? האם ידוע מהו היחוס בו ?התהדר" אהרן ועל פיו נרשם במפקדים "יחסין" ?


משפחת קליך / קלך – ויחוסה לרב מאפטא ועוד

למשפחת קליך (קלך, קאלעך, קאליך) מסורת מבוססת על יחוסה לר' אברהם יהושע השל מאפטא, ה"אוהב ישראל". הדור הראשון שידוע בודאות שמתייחס לרב מאפטא הוא, ר' יעקב (ינטשי) קליך מאסטריק , שעלה לצפת עם הוריו, ושם נפטר בשנת תרנ"ח (1897). כך גם העיד על עצמו אחיו, ר' פנחס אריה קליך מצפת.

הוריהם של האחים – ר' שמואל זנויל קליך ואשתו פריידא, נפטרו גם הם בצפת, בשנים תרמ"ג ותרס"ט בהתאמה. פריידא היתה בתו של ר' יעקב אורי (ארי) מטורקא, מנישואיו השניים לבתו של משה שיינפלד, חתנו של ר' צבי אלימלך מדינוב מח"ס 'בני יששכר'.

ר' שמואל זנויל היה בנם של ר' ישעיהו שלמה זלמן קליך אב"ד אסטריק (ב"ר משה יוסף), ואסתר רויזא בת ר' יששכר בריש בר (שם משפחה) מאסטריק וליטוביסק.

כאמור, אין פרטים נוספים, מעבר למסורת משובשת שאין להכביר עליה מלים, כיצד מתייחסת המשפחה לרב מאפטא. אמנם, יש מצאצאי משפחת אורי (ארי) לעיל המחזיקים גם הם במסורת יחס לרב מאפטא, ולר' יעקב אורי היה בן שנקרא אי"ה, אך נראה שיחוסה של משפחת קליך איננו דרכם.

לאחרונה נודע גם על מכתב ישן מלפני השואה בו עלה לכאורה יחוסה של המשפחה לר' שמואל שמלקא מניקלשבורג, אלא שלא ברור מי מבני המשפחה התייחס אליו.

בהקשר זה, יש לציין כי במשפחת קליך בענפים שונים רווחים השמות "משה יוסף" ו"גרשון", שמות המופיעים במשפחת המקובל ר' משה יוסף מדרוגטשין שנפטר בצפת ובנו ר' יצחק חריף מסמבור. מעניין – כי משפחה זו התחתנה ג"כ במשפחת רש"ש מנ"ש. בשלב זה אין תימוכין להשערה זו, אך זה מתיישב עם מסורת משפחתית כי בני המשפחה היו בארץ שנים קודם לעליה "האחרונה" סביב תרל"ז (1877).

האם יודע מישהו כיצד קשורה משפחת קליך לאוהב ישראל ? פרטים נוספים על מקורות המשפחה, שכנראה צצה באיסטריק רק על רקע החיתון במשפחת בר, אך לא ידועים מקורותיה ?


ישנה השערה, כי ר' יעקב ינטשי קליך הנ"ל, השתייך לאותה משפחה של מרת דינה אשת ר' אלימלך רובין מסוקולוב [הורי ר' אברהם יהושע העשל רובין מיאסלו-צפתוכן משפחת צוקר המתיחסת לר' יחיאל מבארנוב. בקרב בני שלשת המשפחות דלעיל, ישנה מסורת על היותם מצאצאי האוהב ישראל מאפטא, ומצאצאי ר' שמואל שמעלקא מניקלשבורג. ואולי מקור המשפחות אחד הוא, מקשרי חיתון בין האוהב ישראל לצאצאי ר' שמואל שמעלקא.


משפחת קליך / קלך – קשרים למעשה רוקח

שתי משפחות הקשורות לקליך מתייחסות למעשה רוקח, ובשתיהן פרשת היחס אינה נהירה.

משפחת בר (במקור בראוור) מאסטריק – ידוע כי ר' יששכר בריש בר אב"ד ואדמו"ר איסטריק וליטוביסק (נפטר תרי"ט 1859) היה חתנו של ר' אליעזר רוקח מגזע המעשה רוקח.

משפחת אורי (ארי) מטורקא – ר' יעקב אורי (ארי) אב"ד טורקא (הוזכר לעיל בהקשר למשפחת קליך, נפטר תרט"ו 1855) היה בנו של ר' פנחס אריה אב"ד טורקא מח"ס 'חשב האפד', בנו של רצ"ה מסוקולוב מח"ס 'אמרת הצרופה', בנו של ר' פנחס, חתנו של ר' משה רוקח נכד הרוקח.

בשתי המשפחות - אשמח לכל פרט שיוכל לסייע במציאת הקשר המדוייק.



יום חמישי, 9 ביולי 2009

צאצאי רבי ישעיהו ברדקי מירושלים

רשימת צאצאיו של ר' ישעיהו ברדקי, נערכה על בסיס הכתבים של ר' יוסף זונדל וסרמן, כפי שקבלתי מנכדו מר אלי אשד, מהם כבר פרסמתי בעבר, עץ משפחה של ר' יוסף זונדל מסלנט. בתוספת פרטים נוספים שליקטתי ממפקדי מונטיפיורי וממקורות נוספים.
לא אאריך כאן בתולדותיו של הרב ישעיהו ברדקי, כי כבר האריכו בזה רבים, רק אציין מעט לקורות חייו, והרוצה לדעת יותר, יתחיל בויקיפדיה, ומשם ימשיך.
ר' ישעיהו ברדקי נולד בפינסק לאביו, ר' יששכר בער [ב"ר ישעיהו] שנפטר בשנת תקפ"ח בירושלים, ולאמו מרת עלקא, שנולדה בשנת תקכ"ט לערך, והאריכה ימים אחר בעלה, במפקד תקצ"ט עודה נזכרת בין האלמנות.
ר' ישעיהו היה גר בפינסק, והיה נשוי שם אשה, והרביץ תורה. לאחר שנפטרה אשתו, עלה לארץ בשנת תקפ"ו לערך, עם בנו ובתו היתומים. זמן מה גר בצפת, ושם לקח לאשה את רעייתו השניה, מרת שיינדל בתו של ר' ישראל משקלוב. בבואו לירושלים היה לרב הראשי האשכנזי הראשון, ופעל רבות לטובת הישוב. ונפטר י"ח חשוון תרכ"ג.
רעייתו מרת שיינדל, נולדה בשקלוב בשנת תקע"א, נפטרה בירושלים ז' טבת תרל"ב.

דור ראשון:

מזיווגו הראשון היו לו בירושלים לר' ישעיהו בן ובת, ר' שמואל עקיבא ומרת חיה גרונה. ומזיווגו השני נולדו לו יתר בניו המפורטים להלן.
  • מרת חיה גרונה, נולדה בשנת תקע"ה לערך בפינסק, עלתה לארץ ישראל עם אביה בשנת תקפ"ו. בעלה הראשון ר' יוסף נהרג במרד הפלחין בשנת תקצ"ד, ובזיווג אשת הרב הגדול ר' יצחק מנעשוויז. הוא גם נפטר צעיר, בשנת ת"ר לערך, והיא נשארה אלמנה ממנו. מרת חיה גרונה נפטרה בכ"א אלול בשנת תרמ"א, ונוסח מצבתה נדפסה בחלקת מחוקק.
  • ר' שמואל עקיבא ברדקי, נולד בשנת תקע"ט בפינסק. אשתו מרת אסתר, בת הרב יעקב ענתבי מדמשק [רבי יעקב ענתבי, בן למשפחת רבנים מפורסמת, היה רבה של דמשק, ונאסר בעלילת הדם הידועה בשנת ת"ר. לאחר שנחלץ מן הכלא בהשתדלותו של מונטיפיורי, עלה לירושלים, שם השיא את בתו לשמואל עקיבא דנן. רבי יעקב נפטר כ' תשרי תר"ז ומנוחתו בהר הזיתים], ר' שמואל עקיבא נסע למצרים ונפטר שם לפני שנת תרל"ה, אז מופיע בנו כיתום במפקדי מונטיפיורי.
  • מרת חנה נולדה בשנת ת"ר לערך בירושלים. אשת ה"ר נתנאל לוריא, סופר ומזכיר כולל רייסין, סוכן ונאמן בבית החולים בקור חולים בירושלים, ומגבאי החברא קדישא. כמו כן, היה בעל קורא בבית מדרש סוכת שלום. ר' נתנאל היה יליד העיר מאהליב, ועלה לירושלים עם אביו זאב לוריא, מגזע המהרש"ל רש"י, ומעב"ק. ר' נתנאל נפטר י"ב חשון תרע"ד.
  • מרת עלקא, נולדה בשנת תר"ב לערך בירושלים. בזיווג ראשון היתה אשתו של ר' שאול יחזקאל יהודה. בנו של הרב הגביר שלמה יחזקאל שעלה לארץ מבגדאד, הוא היה סוחר גדול בכלכותה – הודו. ר' שאול קנה את אדמות הכפר מוצא בשנת תרט"ו. ונפטר בשנת תרכ"ד. ואז נישאה מרת עלקא בזיווגה השני לר' נתן נטע נטקין, לאחר שנתאלמן מרעייתו הראשונה, מרת צביה בתו של ר' יוסף זונדל סלנט. ר' נתן נטע נולד בפאריץ הסמוכה למינסק, חי רוב ימיו בירושלים, ונפטר באמריקה ט"ו טבת תרמ"ח.
  • ר' שלמה ברדקי נולד בשנת תר"ו לערך. נשא לאשה את מרת חיה בת ר' שמואל סלנט. שימש כחזן הראשי בבית הכנסת החורבה. מפורסם המכתב ששלח לר' אליהו גוטמכר בבקשה לתמיכה, ואליו צורף מכתב מחותנו הרש"ס, וכה הוא כותב שם אודותיו: 'המופלג בתורה וביראת ה' והוא שוקד בתורה, בן לאותו צדיק הרב הגאון ר' ישעיה, ובן בתו של הרב הגאון הצדיק ר' ישראל זצ"ל בעמ"ח תקלין חדתין, ופאת השולחן'.
  • מרת דינה נולדה בשנת תר"י לערך. אשת הרב אליהו בכור חזן, נולד בשנת תר"ה, באיזמיר שבתורכיה לאביו ר' רפאל חזן, ממשפחת רבנים מפורסמים, נכדו של הראשון לציון בירושלים, רבי חיים דוד חזן, מגזע רבני תורכיה וארץ ישראל. בשנת תרט"ו, עלה לבדו כילד לירושלים, ללמוד תורה עם סבו. עד שבשנת תרכ"ה סמכו להוראה. לאחר שנישא למרת דינה, בתו של רבי ישעיה ברדאקי, נתמנה בשנת תרכ"ו לסופר ומזכיר ראשי של כוללות עיה"ק ירושלים. בחודש כסלו בשנת תרכ"ט נתמנה לדיין ומו"ץ בבית דינו של הראב"ד רבי אברהם אשכנזי. בשנת תרל"א, יצא לשליחות מצוה מטעם כוללות הספרדים, לערי צפון אפריקה. ובשנת תרל"ד, עכבוהו ראשי הקהל בטריפולי, ומינו אותו לרב עליהם, וכיהן שם, כראב"ד וכחכם באשי המאושר מטעם השלטונות והקים שם ישיבה רבתי. בשנת תרמ"ח, נקרא לכהן כרבה הראשי של העיר הגדולה אלכסנדריה, בשנת תרס"ג, היה נשיא כנסיית הרבנים העולמית שהתכנסה בקראקוב. חיבר כמה ספרים ובהם 'זכרון ירושלים' ליוורנו תרל"ד. 'תעלומות לב', ליוורנו תרל"ט-תרנ"ג, אלכסנדריה תרס"ג-תרס"ז. 'נוה שלום' אלכסנדריה תרנ"ד. ועוד, ספרים, שחלקם נשארו בכתב יד. בשנת תרס"ז ביקר בירושלים, בעיקר פעל שם, למען השכנת השלום, בין האשכנזים לספרדים, ובתוך קהל הספרדים עצמם. נפטר בכ"ב סיון תרס"ח באלכסנדריה.

דור שני:

צאצאי הרב ר' יצחק מנעשוויז:

  • יוסף, נפטר כילד.
  • ר' יהונתן, נולד בשנת תקצ"ח לערך. נפטר ז' חשון תרי"ט. רעייתו מרת חנה.
  • ר' יצחק, נולד בירושלים בשנת ת"ר, לאחר פטירת אביו, ונקרא על שמו. רעייתו מרת פעשא טשערנא, בת ר' אברהם ניסן וויינשטין, נפטרה ז' מנחם אב תרל"ד.
צאצאי הרב שמואל עקיבא ברדקי:
  • ר' יעקב [ברדק] [ענתבי], נולד בשנת תר"ח לערך. היה קצין בצבא הבריטי.
  • מרת טויבא.
  • ר' אברהם חיים [שחודה] ברדקי, נולד בשנת תרכ"ב לערך, אשתו מרת יהודית בת ר' מאיר מנדלמן, שהיה מהמתישבים הראשונים ב"משכנות שאננים".
  • ר' יצחק ברדקי, רעייתו פאולינה כהן.

צאצאי ר' נתנאל לוריא:

  • מרת גיטל לאה אשת ר' אליעזר דוד כהן, מזכיר הקונסוליה האוסטרית. והקונסוליה של ארצות הברית.
  • ר' ישראל לוריא.
  • ר' ישעיהו לוריא, אשתו שרה.
  • ר' זאב וולף לוריא, אשתו איטה בלומה; מלמד תשב"ר בקהיר.
  • ר' יהודה זליג לוריא, אשתו חיה שרה.
  • ר' יעקב אהרון לוריא, שוחט בקהיר; אשתו חנה דבורה בת ר' יעקב אליהו פרלקורט - פערליקווארט.

צאצאי ר' שאול יחזקאל יהודה:

  • מרת שמחה אשת חכם וידאל עידו.

צאצאי ר' נתן נטע נטקין [מזיווגו השני]:

  • מרת גרונה לבית נטקין, אשת הר' צבי הירש סלנט, בן בנו של הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל.
  • ר' אריה לייב נטקין, הרוקח הראשון בבית החולים שערי צדק בירושלים, אשתו בילה בת הרופא ד"ר שרגא פייבל פופליס.
  • מרת שיינדל לבית נטקין, אשת ש"ב ר' יוסף זונדל ברדקי בן דודה ר' שלמה ברדקי.

צאצאי ר' שלמה ברדקי:

  • ר' ישעיהו ברדקי, נולד בשנת תרכ"ה נפטר צעיר בחיי אביו, י"ט תשרי תרס"ד. זו' מרת גיטל בת ר' אליעזר אשכנזי, נפטרה ל' חשון ת"ש.
  • ר' יוסף זונדל ברדקי, אשתו שינדל בת דודו ר' נתן נטע נטקין. גם ר' יוסף זונדל נפטר בחיי אביו.

צאצאי הרב אליהו בכור חזן:

  • רבי חיים דוד חזן.
  • רבי יוסף רפאל חזן.
  • רבי יצחק חזן.
  • רבי אברהם חזן.

דור שלישי

צאצאי ר' יצחק ב"ר יצחק:

  • אברהם, נולד בשנת תרכ"ו.
  • ישעיה, נולד בשנת תרכ"ח.
  • שרה חנה, נולדה בשנת תר"ל.

צאצאי ר' אברהם חיים ברדקי:

  • רבקה לבית ברדקי אשת שמעון בנדרלי בקהיר.
  • ישעיהו ברדקי ז"ל אשתו שרה לבית פרלמן באלכסנדריה.
  • שמואל ברדקי ז"ל אשתו ספירה לבית אוברמייסטר.
  • חנה (אנטה) לבית ברדקי אשת דוד ז"ל בנש באוסטרליה.
  • יעקב [ז'ק] ברדקי אשתו פני.

צאצאי ר' יצחק ברדקי:

  • אברהם ברדקי, נולד בשנת תרכ"ח, רעייתו, מרת ליזי לבית רוזנבוים, בניו יורק.

צאצאי ר' אליעזר דוד כהן:

  • מרת חנה לבית כהן, אשת ר' אברהם וואלעס.
  • ר' מנדל כהן אשתו איטה לבית לוין.
  • ר' ישראל יהושע כהן, אשתו גולדה בת ר' צמח כהן.
  • מרת רבקה לבית כהן אשת הרב אברהם ברוך אבא רקובסקי ז"ל, [כך כתב י.ז. וסרמן, וכנראה שהיה זה זיווג ראשון, כי ידוע ומפורסם שר' אברהם אבא רקובסקי היה חתנו של ר' חיים מן].
  • מרת רוחמה לבית כהן אשת ר' אברהם שכטר הכהן, מותיקי המורים בתל אביב יפו.
  • ר' פנחס כהן שו"ב באטלנטיק סיטי, אשתו נחמה לבית סקלרש.

צאצאי ר' ישעיהו לוריא:

  • ר' יוסף לוריא.
  • ר' אליהו חיים לוריא.
  • מרת חנה לבית לוריא, אשת ר' זליג קויפמן.

צאצאי ר' זאב וולף לוריא:

  • ר' יחזקאל לוריא.
  • ר' נתן נטע לוריא, נעלם ולא ידוע כל פרט.

צאצאי ר' יהודה זליג לוריא:

  • חנה לבית לוריא אשת ר' יוסף נובוגרוצקי.
  • אסתר לבית לוריא אשת ר' דוד כהן אכר בפרדס חנה.

צאצאי ר' יעקב אהרן לוריא:

  • ר' ישעיהו לוריא, נולד בירושלם כ"ט תשרי תרמ"ח, הוסמך כשו"ב, בשנת תרע"א, עבר להתגורר במצרים, שם היה מנהל חברת כרמל מזרחי במצרים, ובא כח של פרדס סנדיקט. כשחזר לירולים, היה מנהל המשרד של הצדקות המאוחדות לת"ת וב"ח בירושלים. חיבר את החוברת 'מגילת יוחסין למשפחת לוריא', [ירושלים תשכ"ט]. אשתו בזיוו"ר רבקה מלכה בת ה"ר יוסף (יאשע) ריבלין ממיסדי הישוב מחוץ לחומת ירושלים נחלת שבעה מאה שערים ועוד. ובזיווג שני ד"ר פרידה לבית זלברמן או איינפלד.

צאצאי ר' וידל עידו:

  • מרת בכורה מזל אשת הרב בכור שמואל סידיס.

צאצאי ר' צבי הירש סלנט:

  • מרת פראדל לבית סלנט אשת ר' משה יצחק [אלטר] בורקי.
  • ר' יוסף סלנט אשתו מרת שיינא חיה לבית אבלובסקי.
  • ר' נתן נטע סלנט אשתו עלקא לבית הימן.
  • מרת הינדל לבית סלנט אשת ר' אברהם יוסף אידלסון.
  • מרת טויבה לבית סלנט אשת הרה"ג ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי, מנהל ת"ת וישיבת 'עץ חיים' בירושלים, מחבר לוח ארץ ישראל המפורסם, 'עיר הקודש והמקדש', 'גשר החיים', ועוד ספרים, חבר הנהלת ועד הישיבות. נולד ט"ו טבת תרל"ד בליטא, נתייתם בילדותו, ועלה לארץ עם אמו בשנת תרמ"ב בהיותו ילד כבן 8, נפטר ח' ניסן תשט"ו בירושלים.
  • מרת גליקה לבית סלנט אשת ר' דוד לבסקי נ"י.
  • ר' ישעיהו סלנט אשתו מרת בילה צירל לבית ורטמן, מנהל לשכת הסעד וחבר ועד מאה שערים, מבוני השכונות גאולה וכרם אברהם.

צאצאי ר' אריה לייב נטקין:

  • ר' נתן נטע נטקין רוקח בביה"ח שערי צדק (ולך), אשתו הראשונה, מרת חנה בת ר' חיים מיכל מיכלין מירושלים. ובזיווג שני נשא את מרת קליר דואה מדמשק.
  • דבורה לבית נטקין אשת ר' אליהו מיכל בן ציון לוין.
  • נחמה לבית נטקין אשת ר' שלום ב"ר צדוק קראוז, [כנראה זה ר' צדוק הלוי קרויז].
  • נחום נטקין אשתו אידה, בארה"ב.
  • אשר נטקין ז"ל אשתו פרידה.
  • פרידה לבית נטקין אשת משה טרוק.
  • ישעיהו נטקין אשתו מינה לבית צוקרמן.
  • גרונה לבית נטקין (לונה) אשת חיים ויקטור (חלאק).
  • שרה לבית נטקין אשת ר' זליג סלובוטיצקי.

צאצאי ר' ישעיהו ברדקי

  • מרת חנה ז"ל לבית ברדקי אשת ר' אהרן וינוגרד ז"ל ב"ר פנחס מרדכי.
  • הבחור מרדכי ברדקי ז"ל נפטר בצעירותו.
  • הר"ר ישראל בר-זכאי (ברדקי) היה החזן הראשי בביה"כ הגדול בחורבת ר"י החסיד אחרי פטירת סבו רבי שלמה ז"ל, מנהל החברא קדישא דקהילת ירושלים. אשתו הראשונה מרת נחמה לבית ברשד מצפת. בנותיו של ר' ישראל, נולדו מנשותיו האחרות, מרת חיה מיכלה לבית קרמז, ומרת צפורה פינקל בת ר' אהרן זליג אטינגר.
  • ר' משה ברד ז"ל (ברדקי) אשתו דיכה לבית שפירא. בוסטון.
  • מרת נחמה לבית ברדקי, נפטרה י"ד אלול תשנ"ג, אשת ר' נח פורת ז"ל מהמורים הותיקים בירושלים, ממיסדי ביהכ"נ 'ישורון', נפטר ט"ז אייר תשכ"ה.
  • מרת טויבא (יונה) לבית ברדקי ז"ל אשת ר' ברוך ברזל.

צאצאי ר' יוסף זונדל ברדקי:

  • שרה לבית ברדקי אשת אלימלך זקש.
  • ד"ר נתן בר-זכאי (ברדקי) הנשיא היהודי הראשון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשתו רעיה לבית גרטר.
  • ר' בנימין ברדקי, כנראה הוא זה שהיה בטבריה, ובשנת תרפ"ה, חתום משם על מכתב בקשר ליסוד בית יעקב, ראה 'מכתבים ואגרות קודש', ניו יורק תשסג, עמ' 507.
  • יוסף זונדל בר-זכאי (ברדקי) אשתו סופיה לבית פרומקין.

יום ראשון, 5 ביולי 2009

משפחת הרב הקדוש ר' יצחק אייזיק מסטרי

לפני כחודשיים, כתבנו כאן, על צאצאיו של ר' צבי יוסף מרודניק, ובתוך הרשימה, על חתנו - ר' יצחק אייזיק מסטרי. הגיעה אלינו בקשה מאחד הקוראים, לכתוב שוב על תולדות משפחתו של ר' יצחק אייזיק מסטרי, ולהרחיב מעט אודות צאצאיו. בשיתוף המידע שקיבלנו, מכמה כיוונים, ועוד חומר חדש שנתגלה, ערכנו כאן מחדש את הרשימה, בתוספת פרטים רבים.
על ר' יצחק אייזיק אין ידיעות רבות, המקור העיקרי אודותיו הוא מספר מליצי אש לר' אברהם שטרן, [חודש שבט סי' צח] שם כותב כי ר' יצחק אייזיק היה בנו של הרה"ק ר' ישראל מהאלישיץ, בן הרה"ק ר' פתחי' בן הרה"ק איש אלוקים ר' וואלפיש. ר' ישראל מהאלשיץ הנ"ל היה חתן הגאון הקדוש ר' דוד יעקב הלפרין אב"ד בוליחוב [אשר ר' צבי הירש מזידיטשוב קראו הקדוש מבאליחוב ור' מנדל מקאסוב קראו שרף ונורא] שאשתו היתה אחות הגאון הקדוש ר' יעקב מנאראל [ממשפחת הרה"ק ר' שלמה מלוצק]. בספר עשר קדושות, מערכת י' אות ד', נכתב אודות ר' יצחק אייזיק כי היה עובד ה' בלהב אש קדוש. במליצי אש הנ"ל, כתב בשם נכדו, כי כ"כ בערה בזקנו אהבת ישראל, שכמעט על כל בקשה של אחד מישראל הלך לטבול עצמו ש"י טבילות. והיה בקי בנגלה ובנסתר. נפטר ט' שבט, שנת ת"ר לערך.
ר' יצחק אייזיק היה חתן ר' צבי יוסף מרודניק, עליו ועל יחוסו הרחבנו כבר בעבר.
ידועים לנו שנים מצאצאיו:

ר' דוד יעקב ווילף מסטרי, נפטר כנראה בעיר בויאן, לאחר שנת תרמ"א. זו' מרת גיטל בת ר' יהודה לייבוש ארליך ונכדת רצ"ה אייכנשטיין מזידיטשויב. בספר עשר קדושות הנ"ל כתוב כי עלתה לארץ עם בנותיה, אך בקובץ ביאו"י [קמ, עמ' קעג, קעה] הובאו מכתבים מר' דוד יעקב שכתב בהיותו בארץ, ורק מסופר שם, שלפרקים היה נוסע לחו"ל, ושם נפטר. ויעויין בספר אגרות הרה"ק מרוזין ובניו, [ח"א עמ' קח], שם הובא מכתב מצפת שנכתב בשנת תרמ"א, לרגל הבראתו של הרבי מסא"ג, וחתומים עליו ר' דוד יעקב, עם ר' משה יוסף הורוביץ, ור' פנחס ברז"ל.
ילדיהם:
  • ר' צבי ווילף, נולד בשנת ה'תר"ח, זוגתו מרת שיינדל [נקראה על שם סבת אביה, אשת ר' יעקב מליסא], בת ר' ישראל יעקב שאול לוברבוים מצפת [נולד תקצ"ט נפטר אלול תרמ"ח] ב"ר מרדכי אריה לוברבוים [נולד תקנ"ט נפטר תרל"ח] בנו של ר' יעקב מליסא בעל נתיבות המשפט וחוות דעת. ר' צבי, היה סוחר גדול, והיו לו הרבה עסקים. בית חרושת לקופסאות פח לטבק בצפת, וטחנת קמח ביפו. הוא נפטר בשנת תרצ"ח. בנו של ר' צבי – יצחק יהודה ווילף נולד בצפת בקיץ תרמ"ה, למד בישיבת תורת חיים בירושלים. בשנת תר"ע נשא לאשה את מרת רחל בת ר' אורי שרגא בוריס. אחרי מלחמת העולם הראשונה, קבע מושבו ביפו, והיה שם סוחר גדול, בעיקר בקמח. נפטר בתל אביב כ"ו תשרי תש"ז, ומנוחתו בנחלת יצחק, רעייתו רחל, נפטרה ה' תשרי תשי"ג. מצאצאיו של יצחק יהודה: מרת חנה אשת יעקב שנברג, נכדו של ר' ברוך לבסקי אב"ד קריניק בעהמ"ח מנחת ברוך ונחלת ברוך. שרגא ווילף, נפטר בשנת תשנ"ט.
  • מ' פערל אשת ר' אהרן קאלמינאו נכד ר' אשר מסטולין, נולד בשנת תרל"ב נפטר בשנת תשי"א. צאצאיהם: א. ר' אברהם קלמינוב. אביהם של: 1. ר' מרדכי קלמינוב. 2. אשת ר' דוד יעקב פריינד ב"ר אריה מרדכי. 3. אשת ד"ר ליננטל. 4. מרת לאה רבינוביץ. ב. מרת חיה רבקה דבורה אשת ר' אריה מרדכי פריינד מירושלים [ב"ר שאול יצחק ומצאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא]. צאצאיו: 1. הצדיק ר' אשר פריינד, שנפטר י"א תשרי תשס"ד, הוא היה חתן ר' אברהם שטרנברג, נכד לר' מענדלי דעשער שזו' היתה נכדת אדמורי קרלין. 2. ר' דוד יעקב פריינד חתן דודו ר' אברהם קלמנוב. 3. מרת ברכה אשת ר' אברהם פרשן פרושינובסקי מחסידי חבד. ג. הינדא אשת ר' יהושע קרויז. מאלו נשתלשלו משפחות רבות בירושלים.
  • מרת אסתר חינה, תחילה היתה נשואה בזיווג ראשון, ונולדה לה בת אחת - מרת ליבא [שנישאה לאחיה חורגה ר' פנחס מנחם ישעיהו מינצברג – ר' פינטשא – מטבריה בזיווגו הראשון]. ובזיווג שני נישאה לר' משה צבי מינצברג [בן הר"ר אברהם אליעזר מיאזיפאוו], בזיווגו השני. צאצאיהם: [הדיין הירושלמי ר' ישראל זאב מינצברג, ר' פינטשא מטבריה, ר' לייבל, ומרת רבקה אשתו [הראשונה] של ר' יצחק מתתיהו וינברג, נולדו לר' משה צבי מזיווגו הראשון] א. הרה"צ ר' דוד מינצברג, ממקובלי ירושלים. ב. מרת אלטע נחמה מרים אשת ר' חיים יהודה ברגמן, אביו של הרב שלמה מן ההר. ג. מרת חיה לאה אשת ר' יצחק אייזיק אייזן. מצאצאיהם: 1. ר' אברהם אליעזר אייזן, חתן ר' חיים דב חיימסון. 2. אשת ר' שמואל משה וינברג בן האדמור בעל ברכת אברהם מסלונים. ד. מרת רחל אשת ר' יחזקאל פקשר.

מרת שיינדל לאה אשת ר' דוד נתן דייטש אב"ד קרעטשניב [קרטשניף] והגליל בעהמ"ח נפש דוד, נכדו של ר' משה דוד אשכנזי מטולטשווא. נפטר בקרעטשנאוו תרל"ט, ושם מנ"כ, לאחר שנפטר עלתה רעייתו לארץ עם בניה. צאצאיו:
  • ר' יצחק אייזיק דייטש, נולד בשנת תרי"ד, נפטר בטבריה כ' תשרי תרס"ט. זו' מרת רחל בת ר' אלעזר העלר מצפת, חתנו ובן אחיו של הרב שמואל העלר אב"ד צפת. צאצאיו: א. מרת שיינדל רבקה אשת ר' שמואל זנוויל קאליך מצפת. ב. מרת חוה אשת ר' אהרן ברוך ברגמן. ג. מרת מלכה. ד. ר' דוד דויטש. ה. מרת שפרינצה תקוה אשת ר' פייביש טסלר. ו. מרת ברכה לנדוי.
  • מרת ברכה אשת ר' יוסף יחיאל מיכל רדליך, נכד הרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן. בשנת תרל"ה, הדפיס בסיגעט את הספר 'יד יוסף' לחותנו זקינו, ר' יוסף יואל דייטש. כיהן כאדמו"ר במיקאלייב משנת תרנ"ט עד לפטירתו בשנת תרצ"ו. זו' מרת ברכה נפטרה בח"י טבת ומנ"כ במיקאליעוו. צאצאיהם: א. ר' יששכר דב רדליך חתן ר' ברוך פרנקל מסוקוליבקה נכד ר' אלימלך רובין מסוקולוב. ב. אשת ר' אלעזר אליעזר ליפא גרטנהויז בעהמ"ח אשל הגדולים.
  • מרת אסתר אשת ר' אברהם רייך אב"ד יאסין, אסתר נפטרה בז' חשוון תרנ"ה ומקום מנוחתה בקרעטשנאוו, ור' אברהם בז' אדר תרס"ו.
  • מרת נחמה אשת ר' ישעיהו שלום רוקח בעהמ"ח ילקוט ישר, נכד בעלז וראפשיץ. נחמה נפטרה בחרקוב ט"ז אייר תרע"ו. ר' ישעיהו שלום היה רב ואדמו"ר בעיר וויניאוויטש, ולאחר המלחמה העולמית התיישב בטורקא. הותיר צאצאים רבים, ומשפחות ענפות. מצאצאיו: א. ר' יהודה זינדל רוקח בלונדון. ב. ר' משה רוקח, חתן ר' פנחס אדלר. ג. ר' ישראל דוד רוקח אב"ד קאטוב, חתן ר' חיים יצחק ירוחם אב"ד אלשטאט. ד. ר' נפתלי רוקח. ה. ר' אלטר אליעזר רוקח, חתן ר' יצחק יעקב הויזמן מפשמיש, [כן כתבו נכדיו בקובץ תשורה של חבד, וונדר כתב שר' אלטר אליעזר היה חתן ר' שלמה רוקח].
  • ר' משה דייטש, זו' מרת שפרה לאה בת ר' אברהם יצחק העלר בנו של ר' שמואל העלר אב"ד צפת. מצאצאיהם: א. רבי דוד נתן דייטש מצפת-ירושלים. ב. רבי ישראל דייטש שו"ב בעיר ניגרעשד, ג. רבי מרדכי דייטש אב"ד וועליאטין, תלמיד ר' הלל פוסק, ונדפסו ממנו כמה קטעים ב'הפוסק'. כמו כן, הביא לדפוס את ספרי זקניו, 'נפש דוד' לר' דוד נתן דייטש, וספר 'דרך נשר' מר' שמואל העלר, והביא בספרים מעט משלו. ר' מרדכי נהרג בשואה, הי"ד. ד. רבי שמואל דייטש אדמו"ר מבוקארעסט-ברוקלין. ה. מרת שיינדל ברכה אשת ר' אהרן דוד קאהן, מבניו: 1. האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל. 2. ר' חיים קאהן הי"ד, נהרג בשואה, ראה עליו בספר שופריה דאברהם. 3. חתנו ר' דוד יהודה פריינד בעהמ"ח פרדס דוד, נפטר כ"ג ניסן תשמ"ה.