יום שני, 28 ביוני 2010

הרב הקדוש רבי משה לייב מסאסוב

יחוסו של רבי משה לייב מסאסוב לא נודע כל כך.

מקובל, שהדברי חיים אמר על יחוסו שהוא היחוס היותר גדול בעולם.

בספר שם הגדולים החדש כתוב שאביו היה רבי יעקב מאיטינגא, ויש שכתבו שהיה ממשפחת איטינגא - אטינגר.

יש שכתבו שרבי יעקב היה בנו של רבי יוסף אב"ד זלאטשוב.


במגילת יוחסין וסדר התקשרות נכתב [וממנו העתיקו רבים]

שאביו רבי יעקב היה אב"ד פאריצק

בן הגאון רבי יוסף יוסקא אב"ד פודקאמין מחבר ספר אהל יוסף.

בן ר' ישראל אב"ד לאקאטש, בעהמח הלכה אדם מישראל.

בן ר' יעקב אב"ד הוסיאטין ולודמיר

בן ר' אברהם אבלי אב"ד לודמיר.

בן ר' בנימין ז"ק.

בן ר' מאיר ז"ק

בן ר' שמואל שמעלקא ז"ק אב"ד אוסטרהא.


האם יש מקור ליחוס זה?

האם ידוע מי היה חותנו של רבי משה לייב מסאסוב?



יש להעיר אודות יחוס זה הנדפס שמקורו הוא בספר מגילת יוחסין וספר התקשרות:

בגניזה החרסונית, יש מכתב [נו' 237, נדפס בהתמים ב עמ' לה] מאת אביו של ר' משה לייב מסאסוב וזה לשונו,


לבכורי חביבי הרב הק' פאר הדור מ' משה יאודה ליב יחי' מ"ק סאסוב, הגיעני עת דודים, ברוך ה', הוא יום נשואת בתי הכלה אחותך החשובה מ' אסתר תחי', אי"ה ביום ג' בהעלותך פ"ק איטינגא ע"כ תראה לבוא ונתעלסה באהבים, מנאי אביך המחכה לישועת ה' הקרובה לבוא, הק' יעקב במוהרי"ל אבד"ק איטינגא הכו"ח ביום א' במדבר תקנ"א.


נראה מחתימתו, ששם אביו היה י"ל, שזה לכאורה יהודה לייב, ולא יוסף.

אם כי, כידוע, אין להביא מגניזה זו ראיה מוחלטת.

יום שלישי, 22 ביוני 2010

האדרת ממשפחת תאומים?

משפחת רבינוביץ תאומים, משפחתו של הגאון האדרת, עלתה כבר על שולחננו כמה וכמה פעמים.

עד כה, מקובל היה לחשוב כי אין כל קשר בין האדרת, לבין משפחת תאומים המפורסמת, צאצאי הגאון ר' יונה תאומים אב"ד מיץ בעל ה'קיקיון דיונה'. וכל מה שנקרא האדרת בשם תאומים, הוא אך בגלל שנולד תאום עם אחיו רבי צבי יהודה.

והנה, בכתב העת 'מורי-ה' גליון קטז, הודפס מכתב שנשלח לאדר"ת מהגאון ר' יעקב תאומים אב"ד טארניגרד וקולומיה, [בן ר' אפרים אבד קריסניפאלי ואחיו של ר' משה אבד הורודונקא בעהמח שות דבר משה], המכתב הוא מכתב תורני ארוך, אך בראשו מובא ענין נוסף.
וכך הוא כותב,
רוב שלום וברכה יחולו על ראש שארי ומחו' הנ', הרב הגאון הגדול , מעוז ומגדול, חו"ב חוטר מגזע קדושים, כקש"ת מו"ה אלי' דוד ראבינאוויטץ תאומים נ"י האב"ד דק פאניוועז יע"א.
מכתבו הראשון גם השני הגיע עדי נכון. ... אמרתי לבל לאחר אף רגע מלהשיב לכת"ר על כל דברי מכתביו.
על אשר ביקש מאתי כ"ת להודיעהו מקור מחצבתי וחניכתי תאומים, מקורה הוא תאומים פרענקיל משפחת הגאון ר' חיים יונה זלה"ה. ואשר לא נודע לכת"ר מאיזה צד הנני נכד הח"צ, ואולי מצד אשתו הראשונה, הנה מאשתו הראשונה לא נשאר לו שום בנים, וכל בני הח"צ ז"ל היו נכדי הג' ר' זלמן מירלס. ואם נמצא בסביבותיכם חיבורי אחי הגאון מהארדענקא, ד' יאריך ימיו, והם נקובים בשם דבר משה מהדו"ק ומהדו"ת, ובמהדו"ת שלו ימצא כל סדר יחוסי, הן מצד אבי ז"ל והן מצד אמי ע"ה. והרב מלאסק אשר הזכיר כה"ר במכתבו הוא ש"ב.

וחותם,

דברי שארו וידידו הדוש"ת נצח ומשתוקק ומתאוה לראותו וכתמיד מצדי בלו"נ, ויתקרבו ידידותינו, כי אם הנפשות רחוקות הלבבות יהיו קרובות, ומברכו בכ"ט.


כפי שכבר כתבנו בעבר, רבי אליהו דוד, היה מודע ליחוסו המשפחתי, וניסה לברר ככל שעלתה בידו. והמעט שידע כן כתב, והנה לנו עדות נוספת, להתענינותו של האדרת בנושא חקר המשפחה, וניסיונו להתחקות אחר מוצא משפחתו.



יום שישי, 18 ביוני 2010

משפחת הלטובסקי בירושלים, מצאצאי הבעל שם טוב?

משפחת הלטובסקי, היא אחת המשפחות הותיקות בירושלים.

להלן שאלה שהגיעה מאחד מן הקוראים.

ראש המשפחה, רבי מנחם מנדל הלטובסקי, מקרמנטשוק, מחסידי האדמורים לבית קארלין, נפטר בשנת תרמ"א.
רעייתו מרת שפרינצא, שהיתה מגזע האדמורים מקרלין (אביה, ר' יהושע העשל הלוי, היה חתנו של ר' ישראל מאוסטראה, שנשא לאשה את האלמנה מרת פערל בתו של האדמור רבי אשר מסטאלין, בנו של הרב הקדוש רבי אהרן הגדול מקרלין), עלתה לארץ זמן קצר לאחר פטירתו, עם שני בניה יוסף משה ויהושע העשל.
דווקא הבן הצעיר, יהושע העשל, הוא זה שנתפרסם יותר בירושלים, והיה אחד מחשובי חסידי קרלין בירושלים, ומלמד תורה לתינוקות של בית רבן בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים. נכדו רבי אהרן רוזנפלד, היה לימים האדמור מפינסק קרלין.
הוא נשא לאשה, את מרת איטא מונטשא, בת דודו ר' אשר הלוי חנהליס, מצפת.

ר' אשר חנהליס, היה בן ר' יהושע העשל הלוי הנ"ל, וממילא אף הוא צאצא לאדמורי קרלין.
אשתו של ר' אשר היתה בתה של האשה המפורסמת מרת חנה. אמה של חנה, היתה האשה הצדקת מרת ריבהלע בת בתו של הרה"ק ר' ברוך ממעזיבוז, וממילא מצאצאי הבעל שם טוב.

אומנם, לר' אשר חנהליס, היתה גם אשה שניה, שלא פורסם עליה מיהי.

לא ברור גם, האם איטא מונטשא, אשתו של ר' יהושע העשל הלטובסקי, נולדה לר' אשר מאשתו הראשונה, או שמא מאשתו השניה.

אשמח לכל מידע, אודות אשתו של ר' יהושע העשל הלטובסקי, ונשותיו של ר' אשר חנהליס, מה היה שמותן.


המעוניין לפרסם כאן שאלה, יכול ליצור עמי קשר, בכתובת המייל, btoladot שטרודל gmail.com

יום ראשון, 13 ביוני 2010

משפחת הורוביץ ותרנגולי ההודו

פולמוס שלם התחולל בין פוסקי ישראל במאות השנים האחרונות, האם על פי ההלכה מותר לאכול את תרנגולי ההודו או אסור, צדדים רבים הועלו למחלוקת, טיעונים כבדים בצידם של האוסרים, ומאידך, אף בצידם של המתירים.

כיום רוב רובו של עם ישראל אוכל את העוף. אולם, ישנה מסורת בקרב חלק מצאצאי משפחת הורוביץ, שאחד מראשיה היה השל"ה הקדוש - הרב ישעיהו הלוי הורוביץ, בעל מחבר ספר 'שני לוחות הברית', שאף אביהם – השל"ה - היה בין האוסרים. הסיבה, על פי המסורת, היא מכיוון שפעם ראה תרנגול הודו כשהוא דורס וטורף חיה אחרת, ועוף דורס אסור באכילה.

מסורת זו, עברה בעיקר מאב לבן, מפה לאוזן, וכמעט שלא הופיעה בכתובים עד לימינו אנו. בספרו של הרב עמרם אדרעי אנציקלופדיה לכשרות המזון שנדפס בשנת תשמ"ו, ובשו"ת של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, מופיע איזכור לזה.

המקור הכי קדום, נמצא ב"ספר זכרון" שחיבר הרב מאיר יואל ויגודר ונדפס בעיר ליעדז, אנגליה תרצ"א. דהיינו לפני כשמונים שנה.


האם ידוע למי מהקוראים מקור קדום יותר? והרי השל"ה נפטר לפני למעלה מ370 שנה!! בשנת ש"ץ – 1630.


הערה: רבי אריה לייבוש באלחובער בספר 'ערוגות הבושם', חלק התשובות (שם אריה) סימן ט"ז, מספר על מסורת במשפחת הורוביץ מ'חומסק' ברוסיה, להימנע מאכילת תרנגול ההודו. אבל לא מזכיר קשר לשל"ה הקדוש ולצוואתו.




יום שלישי, 8 ביוני 2010

האברך רבי יעקב ברלין נכד הגאונים מוולוזין

שוב עוסקים אנו בענייני מצבות, באתר של המוזיאון היהודי האוסטרי, העלו לפני כמה שבועות תמונה של מצבה עצובה, מבית הקברות היהודי בוינר נוישטאט, המספרת על פטירתו של אברך צעיר בריחוק מקום מבית הוריו, וכך כתוב על המצבה: פ"נ האברך היקר והתמים, שם לילות כימים, על דברי חכמים, יעקב ברלין, נכד הגאונים מוואלאזין, בן כ"א שנה הלך למנוחות, את הוריו בדווינסק עזב לאנחות, ד' חשון שנת תרס"ט.


מי הוא זה ר' יעקב ברלין זה? וכיצד הוא נכד לגאונים מוולוזין? קצת קשה לדעת היות ולא כתוב על המצבה אפילו את שם אביו, אבל 'יגעת ומצאת תאמין'.


משפחת ברלין משתייכת למועדון האצולה של משפחות רבנים לאורך דורות רבים. החל מרבי אלחנן ברלין, גיסו של החכם צבי [שניהם היו חתניו של הגאון רבי משולם זלמן מירלש], עד לדורנו אנו. אחד מן המפורסמים שבמשפחה זו, הוא הנצי"ב, רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוזין, הוא נולד בשנת תקע"ז בעיירה הקטנה מיר, לאביו רבי יעקב ברלין. בבחרותו נלקח להיות חתנו של ראש הישיבה רבי יצחק מוולוזין. הנצי"ב נתפרסם גם בספריו, 'העמק שאלה', 'העמק דבר', 'משיב דבר', ועוד. הוא נפטר בכ"ח מנחם אב תרנ"ג.


היות והוא היחיד הידוע לנו ממשפחת ברלין, שהתחתן עם "בית הרב", צאצאי רבי חיים מוולוזין, כנראה שהאברך הנ"ל הוא מצאצאיו, השאלה כיצד. פרט נוסף ידוע לנו מהמצבה, שאביו היה מהעיר דווינסק.


מספר שנים לאחר פטירתו של הנצי"ב התחולל פולמוס אודות דיעותיו, האם משנת תרמ"ח עזב את תנועת חובבי ציון או לא. בן זקוניו רבי מאיר ברלין (לימים בר-אילן), פירסם מאמר בעיתון המליץ שנת תר"ס, גליון 81, ובו הוא בא להוכיח כי אביו נשאר נאמן לחובבי ציון עד יומו האחרון. בתוך המאמר הוא מצטט מכתב מהנצי"ב לד"ר פינסקר משנת תר"ן, כל הענין אינו נוגע לנו, אלא שבתוך המכתב כותב הנצי"ב כך: "וגם הערתי את לב נכדי מי"ב מדענעבורג אשר היה אתם בחבורה הנאה להם ונאה לעולם להיות חבר נכבד בחבורה הק' הנ"ל".

דענעבורג היא דווינסק, והנה מצינו נכד של הנצי"ב בשם מי"ב שגר בעיר דווינסק. מה פשר ראשי התבות מי"ב? וכיצד הוא היה נכדו? לנצי"ב היו שלשה בנים, רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה ובסוף ימיו בירושלים, ר' יעקב ברלין ור' מאיר ברלין (בר-אילן). מהאשה הראשונה בת ר' איצעלה מוואלוזין, נולד רק הבן הגדול ר' חיים, האחרים נולדו מהאשה השניה של הנציב, שלא היתה ממשפחת בית הרב. כנראה, אם כתוב על מצבת האברך שהיה נכד הגאונים מוולוזין, אז הוא היה צאצא של ר' חיים ברלין.


ואכן, במאסף התורני ישורון, כרך יב, הופיעו מכתבים רבים שנשלחו מאת ואל הגאון רבי דוד פרידמן אב"ד קארלין. אחד המכתבים (בעמוד קמה) נשלח מאת רבי משה יצחק ברלין בן הגאון רבי חיים ברלין בנו של הנצי"ב. המכתב נשלח בשנת תרע"ג, מוויען (וינה), במכתב הוא מגולל את צרותיו, שנהפך עליו הגלגל, ומפני ההכרח עלה בדעתו אולי לשמש ברבנות – אומנות אבותיו - ומבקש מרבי דוד פרידמן שישלח לו כתב סמיכה על מנת שיוכל אכן לכהן כרב.


זהו אם כן, כנראה, מי"ב מדווינסק, ואכן, בספרו של משה צינוביץ 'עץ חיים', על ישיבת וולוזין, בעמ' 349, כותב אודות ר' משה יצחק ברלין, כי הוא היה מתושבי דווינסק הנכבדים, ותפס עמדה חשובה בחיים הצבוריים שם, מראשוני "חובבי ציון" במקום והשתתף באסיפת היסוד של החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריא ובארץ ישראל שהתקיימה באודיסה. עוד כותב אודותיו, שיחד עם ידידו רבי יצחק ירוחם דיסקין, יזם ופעל להבאת רבי מאיר שמחה בעל ה'אור שמח' לכהן כרב בדווינסק.


זהו אם כן יחוסו של האברך יעקב ברלין, לגאונים מוולוזין אביו משה יצחק ברלין מדווינסק – וינה, בן רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה – ירושלים, בן רבי נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוזין, חתנו של רבי יצחק מוולוזין, בנו של רבי חיים מוולוזין, זכר צדיקים לברכה.


ומי היתה אמו של האברך? מאיזו משפחה היתה?


במכתבו של רבי משה יצחק לרבי דוד פרידמן, הוא מזכיר בתוך המכתב, "כידוע הכל לגיסי היקר, כבוד בנו שמריהו נ"י".

אנו יודעים שר' משה יצחק לא היה חתנו של רבי דוד פרידמן, וגם אנו יודעים ששמריהו פרידמן לא היה חתנו של רבי חיים ברלין, ומשכך, אם רבי משה יצחק היה גיסו של שמריהו פרידמן, על כרחך שהנשים היו אחיות.

חותנו של שמריהו פרידמן, בן רבי דוד, היה רבי שלמה זלקינד אלישיב (עלישאוו) מקובנא, שבמקורו היה מזאגר, עירו של בעל הלשם, וכנראה שהיה ממשפחתו. (ר' שמריהו עלה לארץ ישראל ונפטר בתל אביב ה' כסלו תשי"ב, פרטים נוספים על המשפחה ב'יהדות ליטא' כרך ג' עמ' 113, וב'אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו', עמ' 3959).

ואכן, מצינו בספר 'אמתחת בנימין' מרבי בנימין חעשין, בסוף חלק ב' (נדפס וילנא תרמ"ה), מופיעה רשימת הפרענומעראנטן, ומהעיר קאוונא, רשומים כמה וכמה, וביניהם, ר' זלקינד עלייאשאוו, וכמה שורות אחריו מופיע ר' משה יצחק ברלין. ואם כי, לא כתוב שם בבירור שהוא חתנו, עצם העובדא שאנו מוצאים אותו בקובנא, למרות שלא נולד שם, ואביו לא גר שם מעולם, מראה כי חותנו אכן היה מהעיר קובנה, וזהו אכן ר' שלמה זלקינד אלישיב חותנו של ר' שמריהו פרידמן.

וראיה אחרונה ברורה, בספר 'אבל כבד', מר' אפרים וויטס, הספד על המלבי"ם, שנדפס בוורשא תרמ"ז, גם מופיעים פרענומעראנטן מקובנא, ושם כתוב כך: הג' זאלקינד עלייאשאוו, ובשורה שלאחר מכן כתוב: "חתנו, בנו של הרב ממאסקוי", הרב ממאסקוי, הוא כמובן ר' חיים ברלין שהיה אב"ד מוסקבה.



אחרי שפירסמתי את המאמר, העירו לי, שבסוף ספר 'אהלי אהרן', חלק שני, לרבי אליהו אהרן מיליקובסקי, אב"ד גרייוא, פירסם מאמר שלם, שנקרא 'ציון לנפש חיה', לזכר בן אחיו, הרב אפרים סאמונוב אב"ד וינדאוי מחבר 'הכהן הגדול והסגן', ובתוך המאמר הוא כותב אודות חגיגת התנאים (אירוסין) של אפרים עם בת הגאון רבי חיים ברלין, וכך הוא כותב: "מקום התנאים הוקבע בתחנת מסילת הברזל 'מולודיצ'נא', הסמוכה לוולוזין, המחותנים מצד 'בית הרב', הנצי"ב, בנו הגאון רבי חיים ברלין הרב במוסקבה, ועוד כמה אנשים ממשפחה הרמה ההיא, בא לתחנה הנ"ל מקובנה, בקובנה חגגו את חג התנאים לבן יחידו של הגרח"ב, השקדן המצוין ויר"א ר' משה יצחק ברלין ז"ל עם בת הגביר המפורסם ר' זלקינד אלישוב. וממחרת התנאים ההם בקובנה הלכה כל הכבודה ההיא מחיל אל חיל ובאה אל מולודיצנא".

יום רביעי, 2 ביוני 2010

רבי בעריש וינברג מקראקא

האדמו"ר רבי יוסף פאנעט מדעעש, בנו של בעל הכנסת יחזקאל, היה נשוי לבתו של הגביר רבי בעריש וינברג מקראקא.


במקורות אודות דעש, כמעט ולא מסופר אודותיו, כותבים רק כי רבי בעריש היה יחסן גדול, מצאצאי בעל האור לשמים מאפטא, והרב הקדוש ר' שלמה מקשאנוב, ורבי ישעיהו מפשעדבורז.

אולם לא מפרטים את שושלת יחוסו, ולא כותבים כיצד היה נכד לכל הנ"ל.

בקובץ 'עץ חיים' באבוב, כרך ה, הביאו מכתב מרבי בעריש וינברג, אודות דעת צאצאי הדברי חיים בענין השתמשות במי העיר למים שלנו, והקדימו מעט מתולדותיו של רבי בעריש.

מסופר שם, כי אביו היה רבי צבי מאיר וינברג, והוא היה בעל שחרית אצל הדברי חיים מקראקא. על רבי בעריש מסופר כי היה מגדולי חסידי שינאווא, ונפטר ביום ח' תשרי תרצ"ו. בשו"ת הרי בשמים, (מהדו"ת סי' י"א) כותב אליו "ידידי הרב החריף המפולפל מורג חרוץ בע"פ [בעל פיפיות] חכם וספור וכו', ור' מאיר אריק כותב לו, "רעי מחמדי הגאון הגדול ר' בערישל".

פרטים נוספים אודות רבי בעריש וינברג, אחיו, או צאצאים נוספים, לא ידועים לי, כמו כן, גם יחוסו לוטה בערפל, היודע דבר מה, אשמח אם יודיעני.


יש לציין, כי לרבי ישעיהו מפשעדבורז, היה חתן בשם ר' בעריש ויינברג, הוא היה אב"ד גאמבין, ובסוף ימיו דומ"צ בפשעדבורז, ונפטר כ"ג אב תרל"ג. הגיוני אם כן, כי ר' בעריש וינברג מקראקא, אודותיו נמסר כי היה מצאצאי רבי ישעיה מפשעדבורז, היה נכדו של ר' בעריש הנ"ל.

עוד יש לציין, כי בקובץ 'כתר תורה', ראדומסק, אב תרצד, נדפסו הגהות וחידושים של הרה"ק רבי ישעיהו מפשעדבורז, וכתוב שנמסרו על ידי נכדו הרב החסיד המופלג ר' בעריש וינברג מקשאנוב, ואיני יודע אם מדובר בר' בעריש דידן, שאומנם היה נכד ר' שלמה מקשאנוב, אך היה גר בקראקא.


בין צאצאיו של רבי יוסף מדעש ידועים, בנו האדמור רבי צבי מאיר פאנעט מדעעש ויליאמסבורג, בנו האדמור רבי אלימלך אלתר פאנעט מדעעש בורו פארק, בנו האדמו"ר רבי דוב בעריש פאנעט מדעעש קרית אתא - ירושלים, חתנו האדמו"ר רבי נפתלי צבי הירש הלברשטאם מבאבוב, ועוד.