יום שישי, 24 בספטמבר 2010

רבי דניאל אביגדור הכהן רבינוביץ מקולנא - קובנא ומשפחתו

במאמר הקודם: ממצבתו של ר' דניאל אביגדור הכהן בקובנא, למדנו על יחוסו ויחוס משפחתו, כולל בן דודו ר' צדוק הכהן מלובלין עד למשפחת השאגת אריה. אולם מי היה ר' דניאל אביגדור, על כך במאמר שלפנינו.

על המצבה של ר' דניאל אביגדור בקובנא, האריכו בשבחיו, וכך כתבו אודותיו: "אשר עמל ויגע הרבה בתורה, והי' כאחד הגדולים .. לא רצה להנות מעולם מכתרה של תורה .. עם ד', ועליו נאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך ...".

עוד נכתב במצבה שהוא היה מן העיר קולנה. קולנה, היתה עיירה סמוכה ללומזא, איזור שעל הגבול [הפיזי והמנטלי] שבין פולין לליטא. ואולם מדוע נקבר בקובנא?

הסופר המפורסם ר' משה צינוביץ, מנציח יהדות ליטא, נותן לנו תשובה. בספר היזכור של יעדוובנא, הוא מספר כי ר' דניאל אביגדור, אכן היה תושב קולנה, היה שם נכבד ומופלג, אולם עסקיו היו בקובנא, הוא שימש שם כפקיד בבית מסחר גדול. והיה פוקד את ביתו בקולנה רק חודשיים בשנה, חדשי ניסן ותשרי.

ר' דניאל אביגדור עסק גם בהדפסת ספרים, בעיתון 'המגיד', מיום 6 בפברואר תרכ"א (1861) הופיעה מודעה ממנו על הדפסת ספרי משניות קטנים עם ביאור קב ונקי, ועוד שני ספרי מוסר מהראשונים, ספר אור ה' לר' חסדאי קרישקאש, וספר אמונת חכמים, "ואתה קורא נעים כבדני, הלא כתבתי לך שלישים במעצות, ודעת להודיעך קשט אמרי אמת. דניאל א' הכהן ראבינאוויטץ".

בפרענומעראנטין של ספרים, ברשימות מקולנא, מופיע ר' דניאל אביגדור מיד לאחר הרב, בתואר זהה, ה"ר, בניגוד לשאר התורמים המופיעים בתואר פשוט יותר. דבר המלמד על מעמדו בקהילה.

ומיהם צאצאיו של ר' דניאל אביגדור?

שם בספר, מזכיר שנים מחתניו. בתו האחת מרת בלומה, נישאה בשנת תרמ"ה לערך, לרבי אביגדור ביאליסטוצקי, שלימים היה אב"ד ידוובנה. ר' אביגדור, היה בן עירו של דניאל אביגדור, אף הוא נולד בקרינקי, לאביו ר' בצלאל אלקנה, מחסידי סלונים שבעיר, ולאמו מרת יוכבד אחותו של הגאון ר' אברהם עזרא הכהן אב"ד אמדור, [קודם היה רב באיסטרין, חיבר ספר החרש והמסגר, כת"י].

ר' אביגדור שימש כראש ישיבה בקולנא, ומשנת תרמ"ט כיהן גם כדיין שם, ומתלמידיו נמנו רבים.

בת נוספת לר' דניאל אביגדור, היתה מרת דינה נולדה בשנת תר"ם לערך, והיתה אשת רבי אברהם מקובצקי, בנו של ר' שמואל מקובצקי שהיה רב ביאנישוק, עד שויתר על הרבנות וישב באהלה של תורה, ונתפרנס מחנות שניהלה רעייתו. ר' אברהם, תלמיד ישיבת וולוזין, וחבירו של ר' שלמה פוליאצ'יק - העילוי ממייצ'יט. למד גם בכולל קובנא, ובקיבוץ התלמודי המפורסם של הגאון ר' חיים עוזר גרודזינסקי בוילנא. לימים, שימש ר' אברהם ברבנות במספר ערים, בתחילה היה רב בגלובוקי פלך וילנא, ואחר כך בערים נובי-ויטבסק, יקטרינוסלב, קריבורוג וברדיאנסק. בימי המלחמה העולמית הראשונה, שימש כרב בחרקוב על מקומו של הגאון רבי אליהו אהרן מילייקובסקי שעלה לארץ ישראל. בימי המלחמה העולמית השניה, נפטרה הרבנית דינה בגלות סמרקנד, [על מצבתה נכתב: "פ"נ אשה גדולה בת גדולים ושמה דינה, בת הרב דניאל אביגדור בהגאון ר' יוסף ז"ל ורביעי בקודש להגאון ר' אשר אבי בעל שאגת אריה, נפטר י"א מרחשון שנת תש"ג לפ"ק תנצב"ה"], ואז עקר ר' אברהם לסמרקאנד, משם חזר לחרקוב, וישב בה עד לפטירתו בשנת תשט"ז. מצאצאיו עלו לארץ ישראל. בנו האחד ר' אשר אריה מקובצקי היה חתן ר' אליעזר הכהן שפירא רב בשדה לבן.



מעיתוני התקופה נודע לנו, גם על בנים לר' דניאל אביגדור הכהן, בנו האחד הוא ר' יוסף הכהן רבינוביץ. מכתביו נדפסו בעיתוני התקופה, כך למשל בהלבנון תרמ"א נומער 18, נדפס מכתבו מקאלנא מעש"ק פ' וישלח תרמ"א, וכך הוא כותב: "שבוע זה באתי פה עיר מולדתי לראות את שלום הורי היקרים ומצאתי פה דבר חדש שלא היה מיום קאלנא עומדת, והוא בית גדול ... לאורחים עניים ... על ידי חברת הכנסת אורחים .... יוסף ב"ר דניאל אביגדור ראבינאוויץ".

בשנים שלאחר מכן, נסע ר' יוסף, כמו רבים מבני ישראל, אל הארץ החדשה, אל יבשת אמריקה. עם כל צאצאיו.

בן נוסף הוא ר' אשר ראבינאוויץ, שגם ממנו נתפרסמו ידיעות בעיתון הצפירה.

*     *     *

בעיתון המגיד מיום כ"ב אלול תרל"ב, הוספה להמגיד נומ' 38, מופיע ידיעה מעציבה מביאליסטוק: "מקרה נורא קרה פה ביום ו' עש"ק כ"ח תמוז, כי שני בחורי חמד נצלו במצולה וטבעו במים ... הילדים האלה היו בני שם, מיקירי משפחות רמות ונשאות ונכדי גאונים וגדולי ארץ, והאחד הוא כבן י"ד שנה, בן איש נודע ויקר שמו מ' שמעון היילפערן, חתן הה"ג ר' משה בן הגאון הגדול מ' יהודא בכרך ז"ל אבד"ק סיניי בעל נמוקי הגרי"ב ...ואביו הישר באדם הזה, בראותו פרי החדר כי רב הוא ותכסוף נפשו לעשות טובה גם עם בן אחותו מזאבלודאווע (אשר גם הוא הי' כבן י"ד שנה ולו לב רחב בלימודים והוא נצר מגזע ישרים נכד הגאון מ' יוסף אב"ד ד"ק קרינאק בעהמ"ח ס' כפות זהב) ולספחהו גם אותו החדרה ויקחה אל ביתו לאר לחברה עם בנו ... ביום הששי והשמש נטה לערוב ואותות ש"ק קרבו לבוא .. וברדתם אך לטבול בקצה הנחל אשר על יד ביתם והמה ירדו תהומות אל פי פחת, וכן צללו ועקבותם לא נודעו".

מסופר כאן, על נכד של ר' יוסף הכהן שטבע בביאליסטוק, ומכיוון שלא ידוע לנו על בן נוסף לר' יוסף הכהן אב"ד קרינקי, וממילא סביר כי הנער הנפטר בטביעה, הוא בנו של ר' דניאל אביגדור, וממילא נודעה לנו משפחת רעייתו, הלא היא אחות ר' שמעון הלפרין, שהיה חתן בנו של הגאון רבי יהודה בכרך. אך זאת כמובן, רק השערה, ולא קביעה.

יום שבת, 18 בספטמבר 2010

לתולדות בית אביו של רבי צדוק הכהן מלובלין


בקובץ עץ חיים (באבוב), תשרי תש"ע (י), נדפס מאמר שלם, לתולדות בית אבותיו של הגאה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין, נביא כאן את תמצות המאמר, ולאחר מכן נוסיף עליו מעט.

רבי צדוק הכהן נולד למשפחת רבנים ליטאית עתיקה ומפוארת, ששורשיה משתלשלים ועולים עד לגאון רבי משולם זלמן מירלש אב"ד אה"ו.
בנערותו, בהיותו כבן שלוש עשרה שנים, עוד בטרם נישואיו, כתב ר' צדוק ספר שלם לתולדות גדולי ישראל, ואת שמו נקב 'זכרון לראשונים', והוא ספר כעין שם הגדולים להחיד"א. וכה דבריו בראשית הקונטרס שכתב בעת שבתו בקריניק: "קונטרס קראתיו זכרון לראשונים מזכרת חכמי ישראל דור ודור ודורשיו וחכמיו, כל אשר נמצאו כתובים בספר זכרון ליראי ד', ודבריהם הן הן זכרונם, והחילותי לסדר קונטרס זה בשנת תקצ"ז בעיר גידולי קרוניק ואני נער בן י"ג שנה". בקונטרס, כתב רבי צדוק גם מספר פרטים אודות משפחתו, וכפי הנראה ציין על כל אחד מזקניו את סדר יחוסו, וגם על אלו ממשפחתו קרא להם שאריי. למרות שהקונטרס עצמו אינו מצוי איתנו ואין ידוע אם שרד כלל, נשתדל לעמוד מעט אודות יחוס משפחתו, ליקוטי בתר ליקוטי.
ראשית שמורה לנו עדותו של ר' שלמה גבריאל מרגליות, בהקדמה לספר 'שיחת מלאכי השרת': "אביו הגאון הצדיק החסיד ר' יעקב הכהן זצ"ל האב"ד קרייזבורג, וכו' והי' נכד הגה"ק רשכבה"ג ר' זלמן מירלס זצ"ל האבד"ק אה"ו, כמו שכותב רבינו הקדוש בספרו הגדול זכרון לראשונים (סי' ז')". עוד כותב שם בהקדמה: "ואשרי יולדתו אמו הרבנית הצדיקת מרת יוטא זכרה לברכה, היא היתה בת הרה"ג ר' צדוק הלוי איש הורוויץ זצ"ל נכד רבינו השל"ה הקדוש זצ"ל, כמו שכותב רבינו הקדוש בספרו הגדול הנ"ל (שם סי' א') וכותב שם שכל היוצאים מחלצי הקדוש הגאון ר' שעפטיל הורוויץ בן השל"ה הק' חותמים עצמם איש הורוויץ, דמלת אי"ש נוטריקין אברהם ישעי' שעפטיל, היינו בעל ווי העמודים, ואביו השל"ה הק' ואבי אביו בעל עמק הברכה זכותם יגן עלינו, עי' שם באורך. וקורא ג"כ שם למרנן ורבנן הגר"א מווילנא והבעל שאגת ארי' זי"ע שאריי, עי' שם באורך בכתי"ק גודל יחוסו".
גם בספריו הנדפסים, כשמזכיר כמה פעמים לגאון מוילנא והשאגת אריה, קורא להם ש"ב.

אביו, ר' יעקב הכהן אב"ד קרייזבורג

ר' צדוק כותב בראש ספרו 'אוצר המלך': "בעז"ה הנל"ך [הנותן ליעף כח], אחל לכתוב ספר אוצר המלך, בו יבואר דברים אשר חדשתי בזעת אפי וביגיע כפי, אנכי הדל עני וכהן, צדוק בהרב הגאאמ"ו החסיד המנוח מהרי"ך זצללה"ה מקריניק וכעת פ"ק וולאדאווקי".
ר' יעקב השאיר אחריו חידושים ודרושים בכתב יד, ומעט מהם הביא ר' צדוק בספריו. כמו"כ נדפסו ממנו תשובות בהלכה.
במגילת היחש של ר' יוסף זכריה שטרן שנדפסה בספרו זכר יהוסף, מזכיר שבניו של הרב דקרייזבורג הם הרב המפורסם ר' צדוק מלובלין ועוד כמה גדולים. ליקטנו מה שעלה בידינו אודות בניו: א. ר' יהושע זעליג הכהן מבוטען, חתנו של ר' יצחק מתתיהו וינברג, ששימש כדיין וריש מתיבתא בפינסק, אביו של בעל 'יסוד העבודה' מסלונים. ב. ר' צדוק הכהן מלובלין, נשוא מאמרינו. ג. ר' יצחק אביגדור הכהן, עלה לארץ ישראל. ד. ר' דוב בער הכהן קאצין מקריזבורג.
אביו של רבי יעקב הכהן היה ר' אשר הכהן אב"ד קריניק בן ר' אביגדור הכהן. בן נוסף היה לו לר' אשר, ושמו ר' יוסף הכהן אב"ד זאבלאדאווי ואחר כך קריניק, בעל 'כפות זהב', וכך הוא כותב בראש ספרו: "חברתי אנכי הצעיר יוסף בהרב המאור הגדול המנוח הרב מוהר"ר אשר הכהן זצלה"ה אב"ד פה ק"ק קרינק יצ"ו... ויהיו דברי אלה במנחה ההולכת לפני ויתקבל לרצון, ואחרי כן אבא אל אדוני במחברת ענף עץ אבות ברכה מאבותי הקדושים הגאונים אשר בארץ המה, וגם אנכי אתיצב בתוכם, וכו', אשרי המעזרני בקניית ספרי זה, כי יקום על שם אבותי אשר זכותם יגן בעדי ובעדם".
ר' אשר הכהן כיהן כאב"ד בקריניק עד שנת תק"ע לערך, שאז כנראה נפטר, ולאחר כעשרים שנה נקרא בנו ר' יוסף למלא מקומו.
עד לתקופה האחרונה לא נודע מי המה "אבותי הקדושים אשר בארץ המה", מי היה ר' אביגדור הכהן אביו של ר' אשר. הכל היה בבחינת איתכסיא. לאחרונה נתגלה שבבית הקברות בעיר קובנא ניצבת לה מצבה ישנה בת למעלה ממאה שנים על קברו של ר' דניאל אביגדור הכהן. ר' דניאל אביגדור דנן היה בנו של ר' יוסף הכהן אב"ד קריניק, ובכך בן דודו של ר' צדוק הכהן. על מצבתו נחרת יחוסו בפרוטרוט:
הרב ר' דניאל אביגדור הכהן מקאלנא / פ. נ. / הרב ר' דניאל אביגדור הכהן / בהרב הגאון ר' יוסף ז"ל אב"ד דק"ק / זאבלודאווע קרינעק וויסאקי ליט / ושם מנוחתו כבוד מחבר ספר / כפות זהב וספר אלף כסף / בהרב הגאון ר' אשר ז"ל אב"ד / דק"ק קרינעק בהרב הגאון / ר' אביגדור אב"ד דק"ק ברעזי / בעל אחותו של הגאון הגדול / בעל השאגת ארי' ועוד למעלה / בקודש אשר עמל ויגע הרבה / בתורה והי' כאחד הגדולים ...
מעתה מתברר לנו יחוסו של ר' יוסף הכהן עד למשפחת רבינו השאגת אריה ולמעלה בקודש. וממילא התבהר יחוסו של בן אחיו, הלא הוא נשוא מאמרינו ר' צדוק הכהן מלובלין. אביו של ר' צדוק – ר' יעקב הכהן אב"ד קרייזבורג, היה בנו של ר' אשר אב"ד קרינקי, ב"ר אביגדור הכהן אב"ד ברעזי, חתן ר' אשר אב"ד בגליל עליון מינסק בעהמ"ח מעונות אריות, בנו של ר' לייב בעל התוספות אב"ד מינסק.
ר' אשר אב"ד דגליל מינסק נשא לאשה את אחותו של הגאון ר' יחזקאל קאצנלנפויגען אב"ד אה"ו בעל שו"ת כנסת יחזקאל, בת ר' אברהם קאצנלפויגען דיין בבריסק, ב"ר יעקב קאנצנלנפויגען אב"ד דק"ק פיורדא, ב"ר יואל קאצנלנפויגען חתנו של ר' שמואל יהודה קאצנלנבויגען (מהרשי"ק), בנו של המהר"ם פאדואה.
ר' אברהם קאצנלפויגען הנזכר, היה חתנו של ר' בצלאל בנו של הגאון המפורסם ר' בנימין אהרן סלניק, בעל ה'משאת בנימין'.
אלה הם אבותיו הקדושים של ר' יוסף הכהן אב"ד קרינקי, אבותיו של ר' צדוק הכהן.

עוד נכתב שם במאמר על משפחת אמו של רבי צדוק הכהן, שהיתה בתו של רבי צדוק הלוי הורוביץ מיאנוב, אך אין זה מן הנוגע לענייננו. במאמר הבא נספר על תולדות רבי דניאל אביגדור הכהן מקולנא - קובנא, שממצבתו נודע לנו יחוסו של רבי צדוק, ועל צאצאיו.

יום ראשון, 12 בספטמבר 2010

רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה רמת אהרן

בערב ראש השנה, נפטר בבני ברק, הרב הצדיק רבי יצחק יעקב רבינוביץ - האדמו"ר מביאלה רמת אהרן (בתמונה, יושב, עם האדמור מסטריקוב. צילום: העולם החרדי).
נסקור כאן בקצרה את שושלת יחוסו.

רבי יצחק יעקב נולד לאביו האדמור הרב הקדוש רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלה, ולאמו הרבנית מרת חנה פעשא.

אביו, רבי יחיאל יהושע מביאלה, נודע כאיש קדוש ופועל ישועות, הוא נולד ה' טבת תרס"א בשעדליץ, לאר פטירת זקנו ואביו, והוא בן חמש שנים, עבר להתגדל בבית אבי אמו הרה"ק רבי לייבוש מאוזרוב, ולמד אף אצל האמרי אמת מגור, בשנת תרפ"ג שב לעירו שעדליץ לקומם את החסידות מחדש. בימות המלחמה נמלט לרוסיה משם גורש לסיביר, עד שלאחר תלאות רבות הגיע בשנת תש"ז לארץ ישראל. כאן נודע לאחד מחשובי האדמורים בירושלים, עד לפטירתו בכ"א שבט תשמ"ב. מחברתו הצדקנית מרת חנה פעשא [בת ר' חיים אליעזר הכהן ברנהולץ], נפטרה ט' סיוון תשנ"ב.

אביו, רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ, לאחר פטירת אביו, החל לשמש כאדמור מביאלא בשעדליץ, אלא שלא ארכו הימים, ואף הוא נפטר לבית עולמו, בז' חשוון תרס"ו. הוא היה חתנו של הרה"ק רבי לייבוש השני מאוז'רוב - רבי אריה לייב אפשטיין, בעהמ"ח 'ברכת טוב'.

אביו, רבי יעקב יצחק האדמור הראשון לבית ביאלה, בעל ה'דברי בינה', נולד בי"ד טבת תר"ז, נשא לאשה את הרבנית הצדקנית מרת רחל לביאה בת הרב הקדוש רבי יהושע מאוסטרובה, בשנת תרל"ג לאחר פטירת חותנו בכ"ח ניסן, הוכתר רבי יעקב יצחק לאדמור, מכיוון שרעייתו היתה בת יחידה להוריה, נחשב הוא לממשיך דרך חותנו בחסידות. רבי יעקב יצחק נפטר כ"ג אדר ב תרס"ה.

אביו, הרב הקדוש רבי נתן דוד משידלובצה, רעייתו הרבנית מרת דבורה פעריל.

אביו, הרב הקדוש רבי ירחמיאל מפשיסחא, חתן רבי דב אב"ד שדה לבן וקראשניק.

אביו, רבי יעקב יצחק, היהודי הקדוש מפשיסחא, זיע"א.

אביו, רבי אשר, מגיד מישרים בפשעדבורז.



משפחת חותנו

רבי יצחק יעקב רבינוביץ, היה חתנו של הרה"צ רבי אברהם אביש קנר מטשחויב - חיפה, בן רבי יעקב שמשון קנר בן רבי משה קנר, חתן הרה"ק בעל התורת חיים מקוסוב.
רבי אברהם אביש, היה מצד אמו נכד רבי משה הלברשטאם מברדיוב בנו של בעל הדברי חיים מצאנז.
חותנו של רבי אברהם אביש, היה הרה"צ רבי מרדכי משה יוסף מוסקוביץ מסוליצא, ומעב"ק, מגזע המגיד מזלוטשוב, רבי מאיר מפרימישלאן, השר שלום מבעלז, ראפשיץ, ועוד.

יום שלישי, 7 בספטמבר 2010

תולדות משפחת זלזניק



בעקבות המאמר שכתבתי בשבוע שעבר, עם פטירתו של הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים זצ"ל, פנו אלי אחדים מבני המשפחה, והוסיפו לי חומר רב לתולדות המשפחה, עד כדי שנצטבר אצלי חומר למאמר נוסף בצורה מסודרת. ובזה אבוא להודות לכל הקוראים השולחים אלי הערות, תיקונים והוספות.

ערכתי את המאמר מחדש, אבל השמטתי חלק ממה שכתבתי שבוע שעבר, ויש כאן מה שאין שם, ושם יש מה שאין כאן. ומזה ומזה, יתברר הכל.

ראש בני המשפחה, היה רבי אריה לייב זלזניק מברדיטשוב, הוא נולד שם בשנת תק"ע לערך, ונפטר בשנת תרל"ד לערך. בניו, אהרן דב, אברהם ושיינה אסתר.

בנו רבי אהרן דב בער, נולד בשנת תק"ץ לערך בברדיטשוב., נישא למרת מרים בתיה לבית טרוצקי, [אביה ר' סיני נפתלי טרוצקי היה מהעיר סלונים, ומשם עבר לז'יטומיר, רעייתו מרת שרה היתה מגזע בעל התוספות יום טוב], ונפטר בירושלים בשנת תרנ"ג. רעייתו עברה להתגורר בלונדון אצל בתה, ומשנפטרה בשנת תרע"א, הובא ארונה במסע מורכב בתנאי אותם הימים, לקבורה בהר הזתים.

בני רבי אהרן דב: יצחק זלזניק, נולד בשנת תרט"ז, נשאר בליטא, היה לו בן אחד, משה יעקב. ר' מנחם יעקב זלזניק להלן. מרת חנה זלדה נולדה בחברון בשנת תרכ"ו, ונפטרה בשנת תש"ב, היא היתה אשת רבי מנחם מנדל חייקין. והבן האחרון, רבי בנימין לייב דיכובסקי (שינה שמו בתהפוכות הדורות), נולד בשנת תרל"ד, נסע ללונדון שם נשא לאשה את מרת ברכה לאה בת רבי אברהם אבא ורנר אב"ד קהל מחזיקי הדת בלונדון, ורב בפינלנד. צאצאי שני האחרונים היו בלונדון.

בנו של רבי אהרן דב, היה רבי מנחם יעקב זלזניק, הוא נולד בשנת תרי"ח לערך. וכשהיה ילד קטן, עלתה משפחתו לארץ ישראל, וקבעו מושבם בירושלים. כאן, בירושלים, הוא נשא לאשה את מרת אלטה חיה רחל בת רבי אברהם רובינזון מבריסק, שכונה בירושלים ר' אברהם בריסקער. אודותיו נרחיב להלן. רבי מנחם יעקב נפטר י"ז שבט תר"ן.

בני רבי מנחם יעקב זלזניק, מרת פראדל, נולד בשנת תרל"ז לערך, אשת רבי יצחק פרנקנטל, מרת פיגה נחמה נולדה בשנת תר"מ לערך, אשת רבי עמנואל שולביץ בן הגאון רבי אליעזר שולביץ ראש ומייסד ישיבות לומזה. רבי מרדכי זלזניק, נולד בשנת תרמ"ג נשא את מרת רוזה לבית מאיירס, נפטר באוקלנד שבניו זילנד בשנת תשל"ג. ר' ראובן זלזניק, נולד בשנת תרמ"ה לערך, בימי מלחמת העולם הראשונה הוגלה על ידי הטורקים לדמשק, שם נפטר, אלמנתו מרת לאה עם שתי ילדיה היתה בניו יורק. רבי שלמה זלמן זלזניק להלן. רבי שמואל נתן זלזניק, רב בניו זילנד, נפטר שם בשנת תשי"ח. רבי מנחם יעקב זלזניק נולד כ"ד אייר תר"ן בירושלים, לאחר פטירת אביו ונקרא על שמו, זוגתו מרת אלקה למשפחת עפשטיין.