יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

חוקר היוחסין רבי שמואל גור

היום מלאו עשרים וחמש שנה לפטירתו של חוקר היוחסין הנודע רבי שמואל גור. כאן אני מקיים את הבטחתי מלפני כשלושה חודשים לכתוב את תולדותיו ויחוסו.
את פרטי תולדותיו, כתבתי על פי מאמריהם של ידידי חיים פרידמן, ומר צ'ארלס ברנשטיין, בכתב העת SEARCH [Jewish Genealogical Society of Illinois ] כרך 8, גליון3, 1988. 

ואלו תולדותיו:
ר' שמואל נולד במלבורן שבאוסטרליה ביום י"א תשרי תרצ"ב, להוריו ר' חיים הלוי גארעלאוו, ולאמו חיה שרה לבית ליפקין. שהיגרו מרוסיה לאוסטרליה, הוריו מיוחסים לדורות רבים של רבנים, ובמיוחד גאוותם על היחוס למהר"ל מפראג.
בהיותו כבן עשרים, נסע ללמוד בישיבת טעלז בקליבלנד אוהיו, [והיה הבחור הראשון מאוסטרליה שנסע ללמוד בישיבה], משם המשיך לישיבת גייטסהעד. את לימודיו השלים עד לקבלת סמיכה להוראה.
כאשר חזר לאוסטרליה, ניהל את עסקי אביו, ועסק באמנות ובשירה יהודית. בשנת תשכ"ח עלה ר' שמואל לארץ ישראל ביחד עם אמו, וגרו בקרית יובל שבירושלים.
בירושלים נכנס לעבוד ביד ושם, ובמחלקת כתבי היד של הספריה הלאומית בירושלים, הוא גם עסק בכתיבת ערכים לאנציקלופדיה יודאיקה, אודות רבנים וקהילות.
רבי שמואל גור חוקר היוחסין

בעקבות עבודותיו, גילה ר' שמואל את שטח מחקרי היוחסין, והוקסם מהיכולת לבנות עצי שורשים, ולחקור אודות משפחות מיוחסות, ולהרכיב להם מגילות יוחסין עד לרבנים מפורסמים. ובזה עסק בעשרים שנותיו האחרונות, במשך יום ולילה, בניסיון לבנות את עץ המשפחה היהודי, על ידי בחינת יחסי הקירבה בין משפחה אחת לרעותה, ובין משפחות לאבות משותפים.
הרבה אנשים מרחבי העולם פנו לר' שמואל גור, בבקשה לנצל את הידע והניסיון שלו כחוקר גנאלוגי, בבקשה שיחקור אודות משפחתם, וכך הצטבר אצלו ידע נוסף, אודות משפחות שונות, וגם את הידע הזה מינף על מנת להמשיך הלאה במחקריו, ולהרכיב אילנות יוחסין גדולים יותר.
הוא התברך באינטואיציה מיוחדת להתחקות אודות מקורות נדירים, היה לו אוסף פרטי של ספרים וכתבי יד, העוסקים בגנאלוגיה יהודית. וכן היה לו אוסף של למעלה מ-15,000! תצלומים של רבנים מפורסמים.
כתב מאמרים רבים, ואף שמש כעורך בכתב העת Search במשך מספר שנים. בעיקר כתב מאמרים על שמות משפחה.
ביתו שימש כמקום מפגש למגוון רחב של קבוצות, מכל הסוגים והמינים, וכל חובב דעת, ידע שיוכל למצוא בביתו אוזן קשבת.
שימש כמורה ומדריך בסמינר לגנאלוגיה יהודית שהיה בשיקאגו בקיץ בשנת 1984.

ר' שמואל נחשב לאחד מפורצי הדרך הראשונים שעסקו בגנאלוגיה כאן בארץ, וכאמור, כאשר אי מי מן התפוצות רצה חוקר שיחקור עבורו בארץ ישראל, הרי שר' שמואל היה הדמות האולטמטיבית לענין זה.
היתה לו מומחיות מיוחדת למחקר אודות הישוב היהודי בארץ ישראל במאה התשע עשרה, והמחקר הזה קשר אותו מקרוב אל אנשי הישוב הישן בירושלים.

יום שני, 19 באוגוסט 2013

רבי אלכסנדר עקשטיין ראב"ד בודפסט


היום מלאו מאה שנה לפטירתו של הגאון רבי אלכסנדר סנדר עקשטיין רב דקהילת בודפסט.
רבי אלכסנדר נולד בשנת תרכ"ג בכפר האלינבא, נקרא על שם אבי זקינו רבי אלכסנדר סנדר מייזליש אב"ד סערדעהאלי. בצעירותו למד אצל הגאונים רבי מנחם כץ פרוסטיץ ורבי משה פאללאק אב"ד באניהאד. נשא לאשה את מרת קלעריל חיה לבית ליבער. אחר נישואיו, ישב סמוך אצל חותנו בכפר טאקאן. ניסה לשלוח ידו במסחר ולא הצליח. שימש בתחילה כמגיד מישרים בבית מדרש של סוחרים, לאחר מכן, שימש כדיין בבוסקוביץ. זוגתו קלעריל, נפטרה צעירה ביום י"ב אלול תרס"ב, ונשא בשנית את מרת רייזל בת ר' צבי עקשטיין דיין פאפא. [לא ידוע על קשר בין המשפחות, ר' צבי היה בן ר' יונה בן ר' נפתלי]. כאמור, ביום י"ג אלול תרע"ג נפטר רבי אלכסנדר בהיותו בן חמישים שנה, ומנוחתו בבודפסט.
ואלו הם צאצאיו. מזיוו"ר: א. רבי נתן בנימין עקשטיין. ב. מרת טויבא אשת רבי יצחק אייזיק ווייס. ג. מרת פיגלא אשת רבי ברוך שטרן. ד. רבי נפתלי חיים עקשטיין. ומזיוו"ש: ה. רבי יונה עקשטיין הי"ד. ו. רבי אברהם אליעזר עקשטיין הי"ד. ז. מרת מינדל אשת רבי יהושע גולדשטיין. ח. מרת דיילא.

ועתה נעבור על אילן היוחסין שלו.
  • אביו, רבי אברהם אליעזר עקשטיין נולד י"א אדר תקצ"ח, למד תורה מפי הגאונים רבי דוד דייטש אב"ד באלאש'דיארמאט ורבי ירמיהו לעוו אב"ד אוהעל וכן אצל הגאון רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר. ונסמך להוראה משלשתם. לאחר נישואיו עסק במסחר, וסירב לכהן ברבנות תחת הגבלת ראשי קהילה רפורמים. לבסוף קבע את מגוריו בבודפסט, ושימש שם כדיין ומורה, נפטר ביום י"ג אב תרס"ח. זוגתו מרת פייגלא לבית פייפער, נפטרה ביום ב' חשוון תרנ"ג.
    רבי אברהם אליעזר עקשטיין, מתוך למשפחותם מעתון המבשר
  • רבי אהרן יהודה עקשטיין, הנקרא ר' לייב אוהן על שם כפר הולדתו אוהן, שימש דיין ומורה צדק בעיר סערדעהעלי.  כיהן כדיין בעיר ווייצן, נזכר כמה פעמים בשו"ת מהר"י אסאד, ובשו"ת שואל ומשיב. חיבר קונטרס כנפי נשרים, בשנת תרכ"א, בענין התרנגולים שבאו מסין. נפטר כ"ב חשון תרכ"ו ונטמן בעיר ווייטצען. נדפס ממנו ספר לא יסור שבט מיהודה, חידושי תורה ממנו ומצאצאיו, ותולדות ימי המשפחה. זוגתו מרת רייזל, נפטרה ה' תמוז תרמ"ד, ואף היא נטמנה בווייטצען.
  • אביו, רבי שמחה בונים עקשטיין. נפטר כ"ח אייר, וזוגתו מרת מינדל.
  • אמו מרת דיילא.

אמו של רבי אלכסנדר אשת רבי אברהם אליעזר, מרת פייגלא הנ"ל, היתה בת רבי פנחס יהודה המכונה זעליג לייב פייפער אב"ד קאוואגאארש, תלמיד החתם סופר, נשארו ממנו הרבה כתבי יד. נפטר א' דראש השנה תרכ"ט. אשתו מרת טויבא בתו של הגאון רבי יחזקיהו כץ בעל המגדנות יחזקיהו, אחרי שנתלמן ממנה נשא שוב את אסתר בת אורי הכהן, וכשנפטר עלתה לארץ ישראל. בתו השניה של רבי פנחס היא מרת חנה אשת רבי יוסף שמואל הרשלר, מלפנים רב דק"ק סאבאדי, ועלה לירושלים.

אודות היחוס המדוייק עד לרבי אלכסנדר סנדר מייזליש הנ"ל, שהיה בנו של בעל התוספות שבת, ישנן כמה גירסאות, ולא נאריך בהן כעת. ואי"ה עוד חזון למועד.

מה שכן נשאר לנו עוד לכתוב, זהו אודות חותנו של רבי אלכסנדר עקשטיין ועץ המשפחה שלו.

יום שלישי, 13 באוגוסט 2013

עוד על רבי יוסף חיים קרא ויחוסו

הזכרנו במאמר הקודם, את רבי אליהו אפטר מקאליש - אבי אמו של רבי יוסף חיים קרא, ויש מה לדון ביחוסו.
כאמור, היה רבי אליהו אפטר, בן אחר בן עד השר שאול וואהל, כפי שמבואר בארוכה, בקונטרס ניר לדוד ולזרעו הנ"ל, וחזר ונשנה בדעת קדושים, אבל צריך לכתוב מעט על חותנו של רבי אליהו.

כי הנה בספרים הנ"ל, ניר לדוד ולזרעו, ואחריו בדעת קדושים, נכתב כי רבי אליהו היה חתן דודו אחי אביו, הפרנס ומנהיג רבי שמואל מפוזנא. 
אולם, בקונטרס אהל אהרן הנ"ל (בסוף ספר בית אהרן), הובאה מגילת יוחסין שערך החוקר המפורסם רבי מרדכי ווייץ, שהיה בקיא גדול ביוחסין ודייקן מאד, ובמיוחד היה בקיא בקורות העיר פוזנא, ואף הכין לדפוס ספר שלם לתולדות רבני העיר בשם פז נאה, והוא כתב בתוך דבריו כך,
והקצין מו"ה אלי' ב"ר הירש הנ"ל היה חתן הקצין וראש מו"ה שמואל היילפרין בקראטאשין פרנס הועד דגליל פוזנא בן הקצין ר' יוסף היילפרין (חתן הרה"ח מו"ה איצק דיין בביד"ר בלעסלא) בן הקצין החסיד מו"ה ישראל היילפרין בקראטאשין ולמעלה בקודש היה חתן רבנו הגה"ק המקובל בעל מגלה עמוקות זי"ע.
את גירסת מי נקבל?
לכאורה נראה דבתראה עדיף.

*    *    *
על יחוס חותנו של רבי יוסף חיים, הוא רבי יצחק זעליג קרא אב"ד קאליש והנובר, לא נאריך כעת, למרות שיש הרבה מה להאריך על יחוסו על פי מגילת היחס של משפחת קרא, על גרסאותיה הרבות.

רק זאת אעיר, שאחד מצאצאיו, של רבי יצחק זעליג, היה רבי יוסף חיים קרא אב"ד וולוצלבק, בעהמ"ח כמה ספרים, מן הראוי להבחין בין שני רבי יוסף חיים קרא אלו, דידן היה אב"ד בקאליש, והאחר היה אב"ד וולוצלבק, דידן נפטר לפני כמאתיים שנה, והאחר מאה שנה מאוחר יותר.

ואצרף כאן את תמונתו היפה והיחודית של רבי יוסף חיים קרא אב"ד וולוצלבק

יום חמישי, 1 באוגוסט 2013

אילן היוחסין של רבי יוסף חיים קרא

במאמר הקודם כתבנו את קורות חייו של רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש, ופירטנו את רשימת צאצאיו.
במאמר שלפנינו, נסקור את שושלת יחוס אבותיו, ונעמוד על כמה מן הנקודות הבעייתיות ביחוסו.


וזה סדר היחוס 
  • רבי יוסף חיים קרא אב"ד קאליש.
  • אביו היה רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא, נפטר בשנת תצ"ז.
  • אביו רבי לייב פרעגער, דיין ודרשן בלונטשיץ.
  • מגזע המהר"ל מפראג.

אודות הקשר בין רבי לייב פרעגער עד למהר"ל, נמסר בידי צאצאיו, בכמה מקורות, הוא היה דור רביעי למהר"ל מפראג.

ראיתי בספר 'עלי מרורות', שכתבו שר' לייב זה, הוא הוא שהיה בנו של רבי שמואל בן רבי בצלאל אב"ד קעלן בנו של המהר"ל מפראג, אך גירסא זו אינה נראית בעיני. כי על רבי יהודה לייב זה, ידוע שנפטר בתשרי תס"ו בפראג, ולא כתוב עליו בשום מקום שהיה דרשן ודיין בלונטשיץ.

עוד אעיר, כי אילו אכן צדק המעיר שם בספר עלי מרורות, נמצא, כי רבי אביגדור קרא מפינסק - בנו של רבי יוסף חיים כאמור - היה בן דוד שני בשלישי עם בר פלוגתתו בעל התניא.. שאף הוא היה מצאצאי רבי יהודה לייב בר שמואל הנ"ל. [איני בא לאמר שזו ראיה לשלילה, רק ציינתי נקודה מעניינת].

*     *     *

יחוסו למשפחת קצנלבוגן ולשר שאול וואהל,
נמסר בכתבי היוחסין, כי אביו, רבי אלכסנדר סנדר אב"ד לעסלא היה חתנו של רבי אליהו אפטר מקאליש, בן אחר בן לשר שאול וואהל קצנלבוגן,
האומנם?

הנה כך כתב ר' צבי הירש עדעלמאן [חן טוב] בספר ניר לדוד ולזרעו, [לונדון תריב, ונספח לספר גדולת שאול, לונדון תריד],
"הרב מוהר"ר אליה בהגאון מוהר"ר הירשל הנז' הוליד... בת אחת היא הרבנית מרת מיכלא אשת הגאון מוהר"ר סענדר ז"ל אבד"ק לעסלא ובסוף ימיו פרנס ומנהיג בק' קראטשין, והוא נאסף אל עמיו בשנת תצ"ז".
נראה, כי אכן, רבי יוסף חיים היה בן בתו של רבי אליהו אפטער מקאליש, בן אחר בן לשר שאול וואהל.

אלא, שהגאון רבי אפרים הלוי אב"ד קויל, שכאמור היה חתנו של רבי יוסף חיים קרא, כתב צוואה לפני פטירתו, היא נדפסה בספר של חתנו רבי יששכר וויינגורט - פתחי שערים זרעים, תחת השם "ברכת אפרים", ובאחרונה נדפסה בספר בפני עצמו. בתוך הצוואה, בסעיף כג, כותב ר' אפרים לבניו כך,