יום חמישי, 28 בנובמבר 2013

רבי שלמה זלמן שפיצר דיין דק"ק שיפשוהל בוינה

מחר ימלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון רבי שלמה זלמן סגל שפיצר רב דק"ק שיפשוהל בוינה.

נולד באובן ישן [בודפסט], ביום ט"ז חשון תקפ"א [ויש שכתבו תקפ"ו] לאביו שכיהן כראב"ד בעיר. למד תורה מפי אביו, ואחר נסע על העיר יערגען לישיבתו של המהר"ם שיק - הגאון רבי משה שיק אב"ד חוסט, ונודע כתלמידו המובהק, וכן היה תלמידו של הכתב סופר.

רבו בעל הכתב סופר, השיא לו לאשה, את אחותו מרת גיטל, שהיתה אלמנה מבעלה הראשון רבי אליהו קורניצר, כפי שכבר הזכרנו בעבר בהרחבה, במאמר על רבי עקיבא קורניצר, כאמור שם, גיטל נולדה עש"ק י' למב"י תקע"ה, נישאה לבעלה הראשון אחרי תק"ץ ונתאלמנה בשנת תר"א לערך, היא נפטרה כ"ד שבט תרל"ג ונטמנה בפרשבורג.
מצבת גיטל אשת ר' זלמן שפיצר. צילום: שמחה שכטר

בשנת תרי"ב נתקבל לכהן כרב קהל יראים בעיר הבירה וינה, יוצאי הונגריה בוהמיה ומורביה אשר בוינה, וכעבור כעשר שנים בנו את בית הכנסת הנודע שיף שוהל. בשנת תרי"ח נתקבל כדיין ומו"ץ בקהילה הרשמית בעיר. ונודע במלחמותיו - מלחמות ה', גדר פרצות רבות שנפרצו בחומת הדת. והקים בה ישיבה שהתנהלה בבית מדרש עץחיים בוינה.

פולמוס גדול בהלכה התנהל סביב הוראתו להתר סוג מסויים של קפה לפסח, שנודע כפולמוס כשרות הציקורייה. [והיתה גם הוראה אחרת שלו, לאסור שתיית קפה ב"קאפעהויז"].

בשנת תרל"ב חיבר את קונטרסו הידוע בשם Rabbinische gutachten, ובו חוות דעת תורה המחייבת את פרישת היראים מהקהילה הכללית בוינה, בעקבות החלטתם של ראשי הקהילה [שנמנו על הרפורמים] לשנות את סדרי התפילה, להשמיט כל איזכור לציון וירושלים, ולהכניס עוגב אל בית הכנסת. על קונטרס זה חתמו, שלש מאות שמונים ותשעה (389!) רבנים, בין הבולטים שבהם נמנו, ר' יצחק דוב במברגר מוירצבורג,

יום רביעי, 20 בנובמבר 2013

האדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים מראחוב

מחר ימלאו 15 שנה לפטירתו של האדמו"ר רבי אליעזר זאב רוזנבוים מראחוב, רבי אליעזר זאב נולד בשנת תר"ע לערך. לאחר השואה, בשנת תש"ז עלו לארץ ישראל, בספינת מעפילים, אך הבריטים לא נתנו להם לגשת אל ארץ ישראל, וגירשום לקפריסין. כאשר ניסו יושבי הספינה להתנגד לפלישת החיילים הבריטים לאונייתם, פתחו הללו באש, ממנה נהרג שאר בשרו [לימים נשא לאשה את אחותו] הבחור יצחק אייזיק רוזנבוים הי"ד, ונפצעו עשרות, הדבר היה ביום ג' כסלו תש"ז. כאשר הגיעו לקפריסין, ושיכנו אותם הבריטים במחנה, היה בולט רבי אליעזר זאב בהתמדתו, ולמד שם בחברותא עם הרה"ח רבי עביר ווייס, כל יום מארבע לפנות בוקר ועד הצהריים. 
לאחר שבאו לארץ ישראל, נשא לאשה את מרת רכיל בת דודו האדמו"ר רבי חיים מרדכי מנדבורנא, ביום י"ט אב תשי"א בתל אביב. אחר נישואיו השתכן תחילה ברמלה, ומשם עבר בשנת תשכ"ב לעיר רמת גן, שם הקים את בית מדרשו, סמוך ונראה לבני ברק, שם כיהן עד לפטירתו כאמור, ביום י"ח כסלו תשנ"ט. מקום מנוחתו הוא בבית החיים ויז'ניץ שבבני ברק.


משפחת אדמורי נדבורנא, היא אחת המשפחות המסובכות ביותר, שכן נפוץ אצלם מאד הנישואין בין בני דודים, ונישואין אחרים בין קרובי משפחה מדרגה שניה ושלישית, אך בכל אופן, אנסה להעביר כאן בשורות הבאות את יחוסו של האדמו"ר מראחוב זצ"ל:

  • אביו האדמו"ר רבי יצחק רוזנבוים הי"ד מראחוב, נהרג בשואה ביום ג' סיוון תש"ד. זוגתו מרת חיה בת דודו רבי שלמה אייזיקסון מראמאן. ואלו צאצאיהם א. רבי מאיר רוזנבוים מדרוהוביטש חתן רבי משה מזידיטשויב דראהאביטש, אף הוא נהרג בשואה, ביום ב' תשרי תש"ד. ב. רבי אליעזר זאב הנ"ל. ג. הבחור חיים מרדכי רוזנבוים הי"ד. ד. הבחור יששכר דוב הי"ד.

יום שלישי, 12 בנובמבר 2013

רבי שרגא פייבל פרנק מקובנא

מחר י כסלו תשע"ד ימלאו שמונים שנה לפטירתו של הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין רב ואב"ד סלבודקא וראש הישיבה הגדולה כנסת ישראל. וביום זה גם מלאו שישים שנה לפטירת גיסו הגאון רבי איסר זלמן מלצר.

הרבה יש מה לכתוב על יחוס משפחתם של שני הגיסים. למרות שאת יחוסם הזכרנו בעבר בקצרה בבלוג, על רבי משה מרדכי כתבנו בקצרה כאשר נפטר נכדו רבי שמשון אפשתיין, ועל רבי איסר זלמן כתבנו ממש בקצה המזלג כאשר נפטר רבי יהודה עמיטל, אך עדיין חזון למועד.

במאמר זה, ברצוני להתמקד בחותנם הגביר הצדיק רבי חיים שרגא פייבל פראנק, וביחוס משפחתו.

ר' שרגא פייבל נולד בשנת תר"ג, לאביו רבי צבי פסח פראנק [הראשון].

רבות מסופר עליו ועל הנהגתו, למרות שנפטר צעיר. ביתו היה בית ועד לחכמים, והיו מתכנסים בו כל חודש אלול, רבי ישראל סלנטר עם תלמידיו הגדולים. ובעליית ביתו, היה יושב באורח קבע רבי איצעלע בלאזער.

לפרנסתו עסק ר' שרגא פייבל במסחר בעורות, ומסופר כי היה נוהג במסחרו ביושר רב. והיה נותן מכספו כסף רב להחזקת תורה. והיו מכנים אותו בקובנא בשם "מונטיפיורי".

נפטר צעיר ממחלה בשנת תרמ"ו.

בעת פטירתו ציוה שלא להספידו, ואמר רבי יצחק אלחנן ספקטור, כי הוא היה צדיק גמור, על כן הוא חרד מלעבור על צוואתו זו, ונמנע מלהרבות בשבחיו.

בספר בדרך עץ החיים, אודות רבי איסר זלמן מלצר, האריך הרבה בסיפורים אודותיו.

ידוע ומפורסם הסיפור, שלפני פטירתו ציווה לאשתו שתשיא את בנותיהם אך ורק לחתנים מצויינים בתורה, וציווה אף את בנו הגדול רפאל, על ענין זה. ואכן כך נהגה. ארבע בנות היו להם, וארבעתם נישאו לגדולי תורה ויראה, ואלו הן.

א. מרת חיה מנוחה נישאה בשנת תרמ"ט לגאון רבי משה מרדכי אפשטיין ראש ישיבת כנסת ישראל ואב"ד סלבודקה. נפטרה אור ליום ג' ט"ו טבת תש"א,

יום שני, 4 בנובמבר 2013

המשגיח הצדיק רבי נתן מאיר ווכטפויגל


היום מלאו חמש עשרה שנה לפטירתו של הגאון הצדיק רבי נתן מאיר וואכטפויגעל המשגיח המיתולוגי של בית מדרש גבוה לתורה דלייקוואד.

רבי נתן מאיר נולד ט' אדר א' תר"ע בעיירה קטנה בליטא בשם קול, סמוך לפלונגיאן, שם כיהן זקינו כרב. בילדותו קנה את חוק לימודיו בעירו, בשנת תרפ"ה לערך, נסעו הוריו לקנדה, שם כיהן אביו כרב במונטריאל, נתן מאיר נשאר עוד קצת בעירו להשלים את חוק לימודיו. ובשנת תרפ"ה נסע אל הוריו. משם נסע לניו יורק, ללמוד בישיבת רבי יצחק אלחנן, שם למד בצוותא עם רבי אביגדור מילר.

כעבור כשנתיים, כשנוספו לימודי חול לתוכנית הלימודים בישיבה, אירגן רבי נתן מאיר מחאה, וביחד עם קבוצה מחבריו עזבו את הישיבה, והוא נסע ללמוד בישיבת מיר בפולין. כשבע שנים למד בישיבה, והושפע רבות מהמשגיח רבי ירוחם ליוואוויץ, ורבי יחזקאל לוינשטיין. זמן קצר למד גם אצל רבי ברוך בער. אחר שנפטר המשגיח ר' ירוחם, החליט ר' נתן לחזור לקנדה, אך קודם לכן קיבל סמיכה לרבנות, מרבי ברוך בער, רבי שמעון שקופ, וראש ישיבת מיר רבי אליעזר יהודה פינקל.

עם בואו לניו יורק, שמע שר' אלחנן וסרמן נמצא בעיר, והתייעץ עמו על חששותיו כאשר הוא חוזר להשתקע באמריקה החומרנית, רבי אלחנן יעץ לו לנסוע ללמוד בתלמוד תורה בקעלם. ומיד חזר רבי נתן על עקבותיו ונסע חזרה לאירופה, ללא השתהות לנסוע לקנדה לפגוש שוב את הוריו. [אך קבל מהם את ברכת הדרך לנסיעתו]. בקעלם התעלה ר' נתן מאיר, תחת שרביטו של הגאון רבי דניאל מובשוביץ הי"ד. ונשאר בבית התלמוד כמעט עד לסוף המר של הת"ת ורבניו, גם לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, למרות שהיה יכול לברוח באמצעות הדרכון הקנדי.

בשנת ת"ש לערך, התארס עם כלתו מרת חוה בת רבי ישראל זלמן שלומוביץ, מחבר בית ישראל ואב"ד בכמה מקומות, חוה היתה בוגרת הסמינר למורות של שרה שנירר בקראקא.

כאשר הרוסים נכנסו לקעלם בקיץ ת"ש, מיהרו כל תושבי החוץ להימלט מקעלם, ביניהם רבי נתן מאיר וכלתו, שברחו ברכבת למוסקבה, ומשם לוולדיווסטוק, ולבריסביין, בדרכם לאוסטרליה.

בקיץ תש"ב נוסד הכולל הראשון באמריקה בוייטפליינט, על ידי קבוצה של אברכים צעירים, ובתוכם רבי נתן מאיר. כשהעמידו עליהם את רבי אהרן קוטלר, נתבקשו להצטרף אליו ללייקווד, ומשם הדרך היתה קצרה למינויו של רבי נתן למשגיח הישיבה. במשך למעלה מחמישים שנה, כיהן רבי נתן כמשגיח, ועיצב את הדמות המוסרית של הישיבה, ושל תלמידיה.

מלבד תפקידו בישיבת לייקווד, תמך רבי נתן ביסוד ישיבות וכוללים רבים ברחבי אמריקה, והרבה מן התורה שנפוצה ברחבי היבשת, נזקפת לזכותו. אך עם כל זאת, לא החזיק טיבותא לנפשיה, ונשאר כל ימיו ענוותן גדול, ושפל ברך מאד.
המשגיח רבי נתן ווכטפוגל

ביום ב' בכסלו יום היארצייט של רבי אהרן קוטלר, נפטר גם רבי נתן מאיר בשנת תשנ"ט, והובא למנוחת עולמים, בחלקת הרבנים החדשה, בהר המנוחות שבירושלים.


וזה סדר יחוסו: